פסק דין זה עוסק בתביעה לתשלום דמי שכירות ובמחלוקת בדבר תוקפו של הסכם פשרה שנחתם על ידי מיופה הכוח של התובע.

פסק דין

פרטי הערכאה

פסק דין ת"א 39801-06-17 רוהור ואח' נ' אבו חמיד ואח'. בית משפט השלום בבאר שבע, לפני כבוד השופטת נעם חת מקוב.

טענות הצדדים

טענות התובע: הנתבע חייב דמי שכירות בגין 39 חודשים. הסכם הפשרה שנחתם על ידי רוכש הדירה (מיופה הכוח) בטל, שכן נחתם תוך חריגה מהרשאה, תחת איומים, ותוך הצגת הסכם שכירות מזויף על ידי הנתבע.

טענות הנתבע: מלוא דמי השכירות שולמו במזומן לתובע או לקרובי משפחתו. הסכם הפשרה נחתם בסמכות, מסדיר את כל המחלוקות ומהווה ויתור על כל טענה. קיים מעשה בית דין בעקבות הליך קודם שדן בהסכם.

השאלה המשפטית

האם הנתבע נותר חייב בדמי שכירות, והאם הסכם הפשרה שנחתם על ידי מיופה הכוח של התובע תקף ומחייב את התובע?

מה נקבע

חלק א - נימוקי ההכרעה

בית המשפט דחה את התביעה משלושה נימוקים עצמאיים:

א. הסכם הפשרה נחתם בסמכות: בית המשפט קבע כי מיופה הכוח פעל בסמכות בעת חתימת הסכם הפשרה. ייפוי הכוח הנוטריוני היה רחב וכלל במפורש הרשאה לוותר ולהתפשר, בהתאם לדרישת סעיף 5(א) לחוק השליחות, תשכ"ה-1965. הסכם הפשרה לא נחתם תחת איומים, כפי שנדחה עובדתית ובהשתק מהליך קודם.

ב. הסכם הפשרה סיים את כל המחלוקות: הסכם הפשרה התקף מונע מהתובע לתבוע בגין דמי שכירות, שכן הסכם זה הסדיר את כלל המחלוקות בנוגע לדירה, לרבות ויתור על עילות תביעה הנובעות מדמי השכירות.

ג. נימוק חלופי — פירעון דמי השכירות: בית המשפט קבע כי אף ללא הסכם הפשרה, דין התביעה להידחות, שכן הנתבע הוכיח עובדתית כי שילם את מלוא דמי השכירות. עדות הנתבע נמצאה מהימנה, בעוד עדות התובע ועדות הצד השלישי 1 (שקיבלה תשלומים עבורו) נמצאו בלתי אמינות.

חלק ב - סעדים והכרעות נוספות

התביעה: נדחית

הודעות צד שלישי: נדחות

הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לנתבע: התובע ישלם 16,000 ₪ (סכום זה כולל 4,000 ₪ שהנתבע נדרש לשלם לצדדים השלישיים 1-2)

הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לצדדים שלישיים 1-2: הנתבע ישלם 4,000 ₪ (והתובע יחויב לשפות את הנתבע)

הוצאות משפט לצד שלישי 3: לא נפסקו

לעיון בתחום: משפט אזרחי

קראו גם: ייפוי כוח מתמשכ: הגדרה, שימוש וגבולות ההרשאה | עלות הליכים משפטיים בישראל

מאת: עו"ד אלי קשתי | משרד עו"ד קשתי

הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.