חזרה למאמרים

בקשת רשות ערעור על דחיית עיכוב ביצוע פינוי מושכר

פורסם 31 באוקטובר 2026
בקשת רשות ערעור על דחיית עיכוב ביצוע פינוי מושכר

ההחלטה עוסקת בבקשת רשות ערעור על החלטה שדחתה בעיקרה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שהורה על פינוי מושכר מסחרי.

החלטה

פרטי הערכאה

החלטה ברע"א 38936-10-26, המבקשים: ברוך ובניו זגגות רכב בע"מ ויעקב קפילוטו; המשיבות: גילה עטר, מיכל ואן סוסט, ענת שפיגל ויעל גביש. בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים - כבוד השופט יחיאל כשר. ההחלטה ניתנה ביום י"ז חשוון תשפ"ז, 28 אוקטובר 2026.

טענות הצדדים

המבקשים, שוכרים של מושכר שבו מופעל מוסך, ביקשו רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, שדחתה בעיקרה את בקשתם לעיכוב ביצוע פסק דין לפינוי המושכר. לטענת המבקשת, בית המשפט המחוזי הגדיר את המחלוקת באופן שגוי, כשהתמקד במשך הזמן הדרוש להתארגנות לפינוי ולא בנזק מעצם הקדמת הפינוי לפני ההכרעה בערעור על זכותה להחזיק במושכר עד ליום 31.12.2027. לטענתה, מאזן הנוחות נוטה לטובתה, משום שבמושכר מצויים מלאי רב של שמשות שבירות ומכונות מקצועיות, והעברתם מחייבת התאמת אתר חלופי והשבתה ממושכת של הפעילות. המבקשת הביעה נכונות לשלם את דמי השכירות שבפיגור ואת אלה שיגיעו עד להכרעה בערעור. באשר לסיכויי הערעור, טענה כי נכרת הסכם מחייב לארבע שנים והמשיבות קיצרו אותו באופן חד-צדדי לשנתיים. לחלופין טענה כי עומדת לה אופציה מכוח ההסכם המקורי, וכי התנהלות הצדדים ומצב החירום הביטחוני מאריכים את המועד למימושה. עמדת המשיבות, כפי שעולה מההחלטה, היא שהאופציה פקעה ושתקופת השכירות הסתיימה בסוף שנת 2025. תשובה לבקשה לא נתבקשה.

השאלה המשפטית

האם יש מקום ליתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחתה בעיקרה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין לפינוי מושכר מסחרי, ובפרט האם מאזן הנוחות וסיכויי הערעור מצדיקים עיכוב כאמור.

מה נקבע

חלק א - נימוקי ההכרעה

בית המשפט דחה את הבקשה מארבעה נימוקים:

1. לפי תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ערעור אינו מעכב כשלעצמו את ביצוע פסק הדין. עיכוב מותנה בסיכויי ערעור טובים ובמאזן נוחות הנוטה לטובת המבקש, ולמאזן הנוחות מעמד בכורה (רע"א 82196-05-26, רע"א 51561-09-24, רע"א 2841/21). רשות ערעור על החלטה כזו ניתנת במשורה, למניעת עוול או נזק בלתי הפיך (רע"א 60847-03-25, רע"א 3006/24, רע"א 7421/22).

2. בית המשפט קבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבות. המבקשת לא חלקה על ההבחנה בין נכס מגורים לנכס מסחרי, שוכרת מוסך חלופי בפתח תקווה ובבעלותה מוסך ברחובות, וטענה בלשון רפה בלבד לפגיעה במוניטין. נזקה מתמצה אפוא בפרק הזמן להעברת הציוד. נזק המשיבות כספי אף הוא, אך חד-משמעי, מכומת וברור.

3. בית המשפט קבע כי אי-תשלום דמי שכירות מינואר 2026 פוגע בתום ליבה של המבקשת. היא נסמכת על ההסכם כמקור לזכות ההחזקה ובה בעת אינה מקיימת את חיוביה לפיו, ונכונותה המאוחרת לשלם אינה משנה זאת.

4. בית המשפט קבע, מבלי לקבוע מסמרות, כי סיכויי הערעור אינם מן המשופרים. פסק הדין נשען על ממצאי עובדה והעדפת עדים מהימנים על פני מנהל המבקשת, שהתחמק ממתן תשובה ברורה.

חלק ב - סעדים והכרעות נוספות

בקשת רשות הערעור: נדחתה

הוצאות: לא נפסקו, משלא נתבקשה תשובה

לעיון בתחום: מקרקעין

הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.

קראו גם: עיכוב ביצוע: שעבוד נכס חלף הפקדת מזומן רשות ערעור בגלגול שלישי: ביטול פסק דין בהעדר הגנה

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

יש לכם שאלות בנושא?

אנחנו כאן לעזור. השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם לשיחת ייעוץ ראשונית.

צור קשר עכשיו