בן הזוג שנותר בחיים הוא יורש על פי דין, וחלקו בעיזבון נקבע לפי הרכב המשפחה שהותיר המוריש. חוק הירושה, התשכ"ה-1965, קובע כי בן הזוג נוטל תחילה את המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף, לרבות מכונית נוסעים, ולאחר מכן חלק משאר העיזבון בהתאם לקרובים שהותיר המוריש. כאשר אין למוריש קרובים מן הסוגים הקבועים בחוק, בן הזוג יורש את מלוא העיזבון. לצד זכות הירושה עומדת גם זכות המדור בדירת המגורים.
בן הזוג כיורש על פי דין
סעיף 10 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, מונה את היורשים על פי דין, ובראשם מי שהיה במות המוריש בן זוגו, לצד ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם והורי הוריו וצאצאיהם. מעמדו של בן הזוג כיורש אינו מותנה בקיומה של צוואה: בהיעדר צוואה חלה ברירת המחדל של הדין. סעיף 11(א) לחוק קובע כי בן הזוג נוטל את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים לפי המקובל ולפי הנסיבות למשק הבית המשותף. רק לאחר הפרשה זו מחולק שאר העיזבון בין בן הזוג לבין יתר היורשים. חשוב להדגיש כי חלקו של בן הזוג בעיזבון אינו תלוי במספר הילדים שהותיר המוריש, אלא בסוג הקרובים הנוספים, כפי שיוסבר להלן. כמו כן יש להבחין בין שאלת הירושה לבין שאלת חלוקת הרכוש הזוגי: זכויות בן הזוג ברכוש שנצבר במהלך הנישואין נבחנות תחילה לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, או לפי הדין החל, ורק לאחר הפרדת חלקו של בן הזוג ברכוש המשותף נכנס חלקו של המוריש למסת העיזבון המחולקת בין היורשים.
חלקו של בן הזוג לפי הרכב המשפחה
סעיף 11(א) לחוק הירושה קובע את חלקו של בן הזוג בשאר העיזבון לפי הקרובים שהותיר המוריש. אם הותיר המוריש ילדים או צאצאיהם, או הורים, בן הזוג נוטל מחצית מן העיזבון. אם לא הותיר המוריש ילדים, צאצאים או הורים, אך הותיר אחים או צאצאיהם או הורי הורים, בן הזוג נוטל שני שלישים מן העיזבון. סעיף 11(ב) משלים ומורה כי אם לא הותיר המוריש אף קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א), יורש בן הזוג את העיזבון כולו. מכאן שחלקו של בן הזוג נע בין מחצית לבין מלוא העיזבון, בהתאם למעגל הקרובים ששרד את המוריש. חלוקה זו היא ברירת המחדל של הדין, וניתן לשנותה באמצעות צוואה בכפוף למגבלות החוק.
זכות המדור ומעמד ידועים בציבור
מעבר לחלק בעיזבון, סעיף 115 לחוק הירושה מקנה לבן הזוג זכות מדור: דירה שהמוריש היה ערב מותו בעליה וגר בה, רשאים בן זוגו, ילדיו והוריו שהתגוררו עמו להוסיף ולגור בה כשוכרים מן היורשים. זכות זו נועדה למנוע את עקירתו המיידית של בן הזוג מביתו עם פטירת המוריש. באשר לבני זוג שלא נישאו, סעיף 55 לחוק מכיר בזכויותיהם של ידועים בציבור: איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ובמות אחד מהם אין האחר נשוי לאדם אחר, רואים את הנותר בחיים כאילו המוריש ציווה לו את מה שהיה מקבל בן זוג בירושה על פי דין. חשוב לדעת כי ידוע בציבור העומד בתנאי הסעיף אינו מנושל מן הירושה, בניגוד לתפיסה מוטעית נפוצה. עם זאת, בעוד שבן זוג נשוי נהנה ממעמד ברור, ידוע בציבור עשוי להידרש להוכיח את קיומם של חיי המשפחה ומשק הבית המשותף, ולכן במקרים אלה עולה לעיתים מחלוקת ראייתית בין הידוע בציבור לבין יתר היורשים.
שאלות נפוצות
האם בן הזוג יורש את כל הרכוש?
לא בהכרח. בן הזוג נוטל את מיטלטלי משק הבית והמכונית, ולאחר מכן מחצית מן העיזבון אם המוריש הותיר ילדים או הורים, שני שלישים אם הותיר אחים או הורי הורים, והכל אם לא הותיר אף אחד מקרובים אלה. את מלוא הרכוש יורש בן הזוג רק בהיעדר קרובים מן הסוגים שבחוק.
מה כוללת זכות המדור?
זכות המדור לפי סעיף 115 מאפשרת לבן הזוג, וכן לילדים ולהורים שהתגוררו עם המוריש, להמשיך להתגורר בדירת המגורים כשוכרים מן היורשים. מדובר בזכות מגורים ולא בבעלות, ותנאיה נקבעים בהסכם או בהכרעת בית המשפט.
האם ידוע בציבור זכאי לרשת?
כן. סעיף 55 לחוק הירושה מקנה לידוע בציבור העומד בתנאי הסעיף את מה שהיה מקבל בן זוג נשוי בירושה על פי דין. הזכות מותנית בקיום חיי משפחה במשק בית משותף ובכך שאיש מבני הזוג אינו נשוי לאדם אחר.
האם צוואה יכולה לשנות את חלקו של בן הזוג?
כן. חלוקת העיזבון לפי חוק הירושה היא ברירת מחדל החלה בהיעדר צוואה. באמצעות צוואה ניתן לקבוע חלוקה שונה, בכפוף להוראות החוק. בהיעדר צוואה תקפה חלה החלוקה על פי דין.
זכויות בן הזוג בירושה נגזרות מהרכב המשפחה שהותיר המוריש ומהוראות חוק הירושה, התשכ"ה-1965. בן הזוג נוטל את מיטלטלי משק הבית ומכונית הנוסעים, וחלק משאר העיזבון הנע בין מחצית לבין מלואו, ולצד זאת עומדות לו זכות המדור לפי סעיף 115 והכרה במעמד ידועים בציבור לפי סעיף 55. הכרת הסעיפים הללו מסייעת לבן הזוג וליתר היורשים להבין את חלוקת העיזבון על פי דין.