צוואה בעל פה תקפה רק בהתקיים תנאים מחמירים: היא שמורה למצווה הנמצא במצב של שכיב מרע, או למי שרואה עצמו בנסיבות המצדיקות זאת מול פני המוות, והיא נאמרת בפני שני עדים השומעים את לשונו. חוק הירושה, התשכ"ה-1965, מכיר בצוואה בעל פה כאחת מצורות הצוואה, אך מתנה את תוקפה ברישום זכרון דברים והפקדתו, וקובע כי הצוואה בטלה כעבור חודש אם חלפו הנסיבות והמצווה נותר בחיים. מדובר אפוא בצורת צוואה חריגה, המיועדת למצבי חירום בלבד.
צוואה בעל פה כאחת מצורות הצוואה
סעיף 18 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, קובע כי צוואה נעשית באחת מארבע צורות: בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל פה. שלוש הצורות הראשונות הן הדרך המקובלת והבטוחה לעריכת צוואה, ואילו הצוואה בעל פה, המכונה גם צוואת שכיב מרע, היא צורה חריגה השמורה לנסיבות מיוחדות. הרעיון העומד בבסיסה הוא לאפשר לאדם המצוי במצב חירום רפואי או בסכנת חיים מיידית להביע את רצונו האחרון גם כאשר אין באפשרותו לערוך צוואה כתובה כמקובל. משום כך, החוק מקנה לצוואה זו תוקף רק בהתקיים תנאים דווקניים, ובתי המשפט בוחנים בקפדנות אם התקיימו הנסיבות המצדיקות את השימוש בצורה חריגה זו. ככלל, כאשר ניתן לערוך צוואה באחת הצורות המקובלות, אין הצדקה לצוואה בעל פה.
התנאים לתוקף הצוואה
סעיף 23(א) לחוק קובע כי שכיב מרע, וכן מי שרואה עצמו בנסיבות המצדיקות זאת מול פני המוות, רשאי לצוות בעל פה בפני שני עדים השומעים את לשונו. שני יסודות עומדים אפוא בבסיס התוקף: ראשית, מצבו של המצווה - היותו שכיב מרע או אדם הרואה עצמו מול פני המוות בנסיבות המצדיקות זאת; שנית, נוכחותם של שני עדים השומעים את דבריו. סעיף 23(ב) מוסיף דרישה צורנית חשובה: דברי המצווה, בציון היום והנסיבות, יירשמו בזכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לענייני ירושה. רישום זכרון הדברים והפקדתו נועדו לתעד את הצוואה ולמנוע מחלוקות עתידיות באשר לתוכנה ולנסיבות עשייתה. היעדר תיעוד כזה עלול לפגוע בתוקף הצוואה או להקשות על הוכחתה. בפועל, מאחר שצוואה בעל פה נערכת במצבי לחץ וחירום ואינה נהנית מהוודאות של מסמך כתוב וחתום בידי המצווה, היא נתונה יותר מצורות הצוואה האחרות למחלוקות בין היורשים, לרבות טענות בדבר כשירות המצווה, זהות העדים או תוכן הדברים שנאמרו. משום כך, גם כאשר התקיימו התנאים הפורמליים, בית המשפט בוחן את נסיבות עשיית הצוואה בזהירות רבה.
פקיעת התוקף ומגבלות נוספות
סעיף 23(ג) לחוק קובע כי צוואה בעל פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו את עשייתה, אם המצווה עודנו בחיים. הוראה זו משקפת את אופייה הזמני והחירומי של הצוואה: היא נועדה למצב חירום, וברגע שהמצב חלף והמצווה שב לאיתנו, מצופה ממנו לערוך צוואה מסודרת באחת הצורות המקובלות. כמו כן, ככל צוואה, גם צוואה בעל פה כפופה למגבלות הכשרות שבחוק: סעיף 26 קובע כי צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול דין בטלה. מכאן שצוואה בעל פה תקפה רק כאשר התקיימו כל התנאים במצטבר - מצב המצווה, נוכחות שני העדים, רישום זכרון הדברים והפקדתו, ובכפוף לכשרות המצווה ולמגבלת החודש.
מיהו שכיב מרע ומתי מותר לצוות בעל פה
צוואה בעל פה שמורה למצב חריג בלבד. חוק הירושה מתיר אותה למי שנמצא במצב של שכיב מרע, כלומר אדם הנוטה למות, וכן למי שרואה את עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות. הרעיון הוא לאפשר לאדם שאין בידו לערוך צוואה בכתב, בשל מצבו, להביע את רצונו האחרון בעל פה בפני עדים.
המבחן אינו טכני בלבד. נדרש שהנסיבות אכן יצדיקו את ההנחה שהמצווה עמד מול סכנת חיים ממשית או תחושה כזו המעוגנת במציאות. אדם בריא המבקש לצוות בעל פה מטעמי נוחות אינו נכנס לגדר זה, וצוואתו לא תוכר. הצורה הזו נועדה למצבי קצה, ולא כתחליף שגרתי לצוואה כתובה.
כיצד מקיימים צוואה בעל פה
כדי שצוואה בעל פה תקבל תוקף, על שני העדים ששמעו את דברי המצווה לרשום זכרון דברים המתעד את תוכן הצוואה ואת הנסיבות שבהן נאמרה, ולהפקידו אצל רשם הענייני ירושה. עריכת זכרון הדברים והפקדתו צריכות להיעשות סמוך ככל האפשר למועד אמירת הצוואה, שכן עיכוב עלול לפגוע במהימנות התיעוד ובתוקף הצוואה.
בהמשך, מי שמבקש לממש צוואה כזו נדרש לפנות להליך של קיום צוואה, שבו נבחנות אמיתותה והתקיימות התנאים. בשל היעדר מסמך חתום בידי המצווה, בית המשפט מקפיד לבחון אם אכן התקיימו הנסיבות המיוחדות ואם תוכן הצוואה שוחזר נאמנה. תיעוד מדויק בזמן אמת הוא לפיכך קריטי.
פקיעת התוקף ומגבלות הזמן
צוואה בעל פה אינה נועדה להחזיק מעמד לאורך זמן. אם חלפו הנסיבות שהצדיקו אותה והמצווה נותר בחיים, פוקע תוקפה כעבור פרק זמן קצר מהרגע שבו חדל להיות שכיב מרע או לחוש מול פני המוות. ההיגיון הוא שאם המצווה שב לאיתנו, פתוחה בפניו הדרך לערוך צוואה בכתב כמקובל, ואין עוד הצדקה להסתמך על צורה חריגה.
מגבלה זו ממחישה מדוע צוואה בעל פה נחשבת פתרון זמני וחריג. היא אינה מבטלת צוואה קודמת בכתב אלא בתנאים מסוימים, והיא עלולה להותיר את היורשים בפני חוסר ודאות. לכן, גם כשנעשתה צוואה בעל פה כדין, מומלץ להסדיר צוואה כתובה מיד כשהדבר מתאפשר.
מדוע צוואה בעל פה מועדת למחלוקת
מכל צורות הצוואה, הצוואה בעל פה היא הפגיעה והמועדת ביותר לסכסוכים. בהיעדר מסמך חתום בידי המצווה, ההוכחה נשענת על עדות ועל זכרון דברים שנרשם בידי אחרים, ולכן קל יותר לתקוף את אמיתותה או את דיוק תוכנה. יורשים שנפגעו מהוראותיה עשויים לטעון שהנסיבות לא הצדיקו צוואה בעל פה, שהתוכן לא שוחזר נכונה, או שלא התקיימו התנאים.
מסיבות אלה, צוואה בעל פה אינה תחליף מומלץ לצוואה מסודרת. היא ממלאת תפקיד חשוב במצבי חירום שבהם אין ברירה אחרת, אך היא כרוכה בסיכון ממשי שרצון המצווה לא ימומש בשל קשיי הוכחה. תכנון מוקדם של צוואה בכתב, בעוד מועד, הוא הדרך הבטוחה יותר להבטיח שהרצון יכובד.
שאלות נפוצות
מי יכול לערוך צוואה בעל פה?
צוואה בעל פה שמורה לשכיב מרע או למי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות. אין מדובר בצורת צוואה זמינה לכל אדם המעוניין בכך, אלא בחריג המיועד למצבי חירום שבהם לא ניתן לערוך צוואה כתובה.
כמה עדים נדרשים?
סעיף 23 לחוק דורש שני עדים השומעים את לשון המצווה. על העדים גם לחתום על זכרון דברים המתעד את דברי המצווה, את היום ואת הנסיבות, ולהפקידו אצל רשם לענייני ירושה.
מה קורה אם המצווה מחלים?
אם חלפו הנסיבות שהצדיקו את הצוואה והמצווה נותר בחיים, הצוואה בעל פה בטלה כעבור חודש ימים, בהתאם לסעיף 23(ג). במצב כזה מומלץ לערוך צוואה באחת הצורות המקובלות כדי לתת תוקף מסודר לרצון המצווה.
האם צוואה בעל פה גוברת על צוואה כתובה קודמת?
כמו כל צוואה, גם צוואה בעל פה תקפה עשויה לשקף את רצונו האחרון של המצווה, אך תוקפה תלוי בהתקיימות כל התנאים שבחוק. בשל אופייה החריג והזמני, ובשל מגבלת החודש, מדובר בכלי מוגבל, ובחינת היחס בינה לבין צוואות קודמות נעשית לפי נסיבות המקרה.
צוואה בעל פה היא צורת צוואה חריגה המיועדת למצבי חירום, ותוקפה מותנה בקיום כל התנאים הקבועים בסעיף 23 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965: מצב של שכיב מרע או עמידה מול פני המוות, נוכחות שני עדים, רישום זכרון דברים חתום והפקדתו, וכן מגבלת בטלות הצוואה כעבור חודש אם חלפו הנסיבות. הכרת התנאים הללו חשובה להבנת מעמדה ותוקפה של צוואה מסוג זה.
קראו גם: השפעה בלתי הוגנת בצוואה: איך מזהים ומוכיחים זכויות בן הזוג בירושה: מה מגיע לבן הזוג שנותר