זכות התגובה ופרסום תיקון בתחום לשון הרע פועלות בשני מישורים שונים. מתן זכות תגובה לנפגע לפני הפרסום מקורו באתיקה העיתונאית ובהגנת תום הלב שבסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, ותורם לביסוס טענה כי הפרסום נעשה בתום לב. פרסום תיקון, הכחשה או התנצלות לאחר הפרסום נוגע לסעיף 17 לחוק (המתנה את המשך הגנת תום הלב באמצעי תקשורת בהיענות לדרישת תיקון) ולסעיף 19 לחוק (הקלות בגזירת הדין או בפסיקת הפיצויים לטובת הנתבע). המשקל של כל אחד מן המהלכים שונה, ונקבע לפי נסיבות הפרסום, זהות המפרסם והאופן שבו נעשה התיקון.
זכות תגובה לפני הפרסום והקשר להגנת תום הלב
מתן זכות תגובה לנושא הפרסום, קודם לפרסומו, אינו סעד עצמאי הקבוע בחוק כתנאי אחריות, אלא נגזרת של אמות מידה עיתונאיות ושל דרישת תום הלב. סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, קובע כי במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא הגנה טובה אם הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות המנויות בו, ובהן פרסום שנעשה לשם הגנה על עניין כשר או הבעת דעה על עניין ציבורי. פנייה מוקדמת לנפגע וקבלת תגובתו יכולות לתמוך במסקנה כי המפרסם נהג בזהירות סבירה, ביקש לברר את העובדות ולא ביקש לפגוע מעבר לנדרש. היעדר פנייה כזו אינו שולל את ההגנה באופן אוטומטי, אך הוא עשוי להקשות על ביסוסה, במיוחד כאשר מדובר בפרסום חמור הפוגע בשמו הטוב של אדם. משכך, זכות התגובה משמשת כלי ראייתי לביסוס תום הלב ולא כפטור עצמאי מאחריות. ראוי להדגיש כי גם כאשר ניתנה זכות תגובה, אין בכך כדי להכשיר תוכן פוגעני שאינו מוגן על פי אחת ההגנות שבחוק, שכן קיום ההגנה נבחן לפי מכלול התנאים ולא לפי עצם הפנייה בלבד.
סעיף 17 שלילת הגנת תום הלב באי-פרסום תיקון
סעיף 17 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, עוסק בפרסום לשון הרע באמצעי תקשורת ומטיל תוצאה משפטית על סירוב לפרסם תיקון או הכחשה. לפי לשון הסעיף, פורסמה לשון הרע באמצעי תקשורת, לא תעמוד הגנת תום הלב לעורך, למי שהחליט בפועל על הפרסום או לאחראי על אותו אמצעי, אם הנפגע דרש לפרסם תיקון או הכחשה מטעמו והדרישה לא קוימה בכותרת מתאימה, במקום, במידה, בהבלטה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ותוך זמן סביר מקבלת הדרישה. הסעיף מתנה זאת בכך שהדרישה הייתה חתומה בידי הנפגע, שהתיקון או ההכחשה אינם עצמם לשון הרע או תוכן בלתי חוקי אחר, ושאורכם אינו חורג מתחום הסביר. משמעות ההוראה היא כי סירוב בלתי מוצדק לפרסם תיקון עלול לחסום מן הנתבע התקשורתי את הגנת תום הלב שבסעיף 15. בעיתון המופיע בתדירות פחותה משבועית, יפורסמו התיקון או ההכחשה, לפי דרישת הנפגע, גם בעיתון יומי. הסעיף ממקד אפוא את הנטל באמצעי התקשורת ובבעלי התפקידים שבו, ומעודד היענות מהירה ומידתית לדרישת תיקון כתנאי לשמירה על ההגנה.
סעיף 19 התנצלות ותיקון כהקלה בפיצוי
סעיף 19 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, מאפשר לבית המשפט להתחשב לטובת הנתבע בעת גזירת הדין או פסיקת הפיצויים בשורה של שיקולים. בין השאר רשאי בית המשפט להקל כאשר לשון הרע לא הייתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר תוך נקיבת המקור, כאשר המפרסם היה משוכנע באמיתות הפרסום, כאשר לא התכוון לנפגע, וכן כאשר התנצל בשל הפרסום, תיקן או הכחיש את הדבר המהווה לשון הרע או נקט צעדים להפסקת הפצתו. הסעיף מתנה את ההתחשבות בהתנצלות, בתיקון או בהכחשה בכך שאלה פורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסויגים. בשונה מסעיף 17, סעיף 19 אינו שולל הגנה ואינו קובע אחריות, אלא נוגע לשלב הסעד ומאפשר להקטין את היקף הפיצוי. התנצלות מלאה, ברורה ומפורסמת כראוי עשויה אפוא להשפיע על סכום הפיצוי שייפסק, ואילו התנצלות מסויגת או חלקית עלולה שלא לזכות באותו משקל. הבחירה בין המסלולים תלויה בזהות המפרסם, בשלב שבו נעשה המהלך ובשאלה אם התיקון פורסם בהתאם לתנאים שנקבעו בכל אחד מן הסעיפים.
שאלות נפוצות
האם מתן זכות תגובה מבטל מראש תביעת לשון הרע?
מתן זכות תגובה אינו פוטר מאחריות ואינו מבטל את עילת התביעה. הוא שיקול התומך בטענת תום לב לפי סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. משקלו נבחן לצד שאר נסיבות הפרסום, ואין בו כשלעצמו כדי להכשיר פרסום פוגעני.
מה קורה אם עיתון מסרב לפרסם תיקון שנדרש?
לפי סעיף 17 לחוק, סירוב לפרסם תיקון או הכחשה שנדרשו כדין עלול לשלול את הגנת תום הלב מן העורך, ממי שהחליט על הפרסום או מן האחראי לאמצעי התקשורת. השלילה מותנית בכך שהדרישה עמדה בתנאים שבסעיף, ובהם חתימת הנפגע ואורך סביר של התיקון.
האם התנצלות מפחיתה את הפיצוי בתביעת לשון הרע?
סעיף 19 לחוק מאפשר לבית המשפט להתחשב בהתנצלות, בתיקון או בהכחשה כהקלה בעת פסיקת הפיצויים. התנאי הוא שאלה פורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע ולא היו מסויגים. שיעור ההשפעה נתון לשיקול דעת בית המשפט לפי נסיבות העניין.
מהו ההבדל בין סעיף 17 לסעיף 19?
סעיף 17 עוסק בשלב האחריות ושולל את הגנת תום הלב מאמצעי התקשורת שסירב לפרסם תיקון שנדרש. סעיף 19 עוסק בשלב הסעד ומאפשר הקלה בפיצוי לנתבע שהתנצל, תיקן או הכחיש. האחד נוגע לעצם קיום ההגנה, והשני להיקף הפיצוי.
ההסדר שבחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, ממקם את זכות התגובה, את פרסום התיקון ואת ההתנצלות בנקודות שונות של ההליך, מתום הלב שלפני הפרסום ועד הפחתת הפיצוי שלאחריו. הבנת ההבחנה בין שלילת הגנה לפי סעיף 17 לבין הקלה בסעד לפי סעיף 19 מסייעת להעריך את השלכתו של כל מהלך על תביעת לשון הרע, אך אין בה כדי להחליף בחינה פרטנית של הנסיבות ושל ניסוח התיקון או ההתנצלות בכל מקרה לגופו.
קראו גם: לשון הרע בעיתונות אחריות והגנות בכלי התקשורת פיצוי ללא הוכחת נזק בלשון הרע (סעיף 7א)