הליך הפונדקאות בישראל מוסדר בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996, הקובע כי הסכם בין הורים מיועדים לבין אישה הנושאת עבורם עובר טעון אישור מראש של ועדת אישורים ייעודית. ההורות המשפטית של ההורים המיועדים אינה נקבעת עם הלידה, אלא מכוח צו הורות שניתן בבית המשפט לאחר הלידה. עד לתחילת שנת 2022 היה ההליך פתוח בפני בני זוג (איש ואישה) ובפני אישה יחידה, ובעקבות פסיקת בית המשפט העליון הורחבה הזכאות גם לגברים יחידים ולזוגות בני אותו מין. להלן עיקרי ההסדר, שלביו והדרך שבה נקבעת ההורות.
הסכם פונדקאות וועדת האישורים
הסכם פונדקאות הוא הסכם שבו מתחייבת אישה לשאת עובר, שמקורו בהשתלת ביצית מופרית שאינה שלה, ולמסור את הילד לאחר הלידה להורים המיועדים. סעיף 2 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים, התשנ"ו-1996, קובע כי הסכם כזה אינו תקף אלא אם אושר מראש בידי ועדת אישורים. סעיף 3 לחוק קובע כי שר הבריאות ממנה ועדת אישורים בת שבעה חברים, ובהם רופאים בתחומי המיילדות והגינקולוגיה, רופא נוסף, פסיכולוג קליני, עובד סוציאלי, נציג ציבור שהוא משפטן ואיש דת. הוועדה בוחנת את ההסכם ואת התאמת הצדדים לו, מקיימת שימוע לצדדים, ושוקלת שיקולים רפואיים, פסיכולוגיים ומשפטיים, לרבות טובת הילד שייוולד. אישור הוועדה הוא תנאי מקדים לביצוע ההליך הרפואי, ובלעדיו ההסכם חסר תוקף. הוועדה בודקת בין היתר כי ניתן לצדדים ייעוץ מקצועי מתאים וכי התקיימו התנאים שקבע החוק לגבי האם הנושאת וההורים המיועדים.
מי זכאי לפנות להליך
ההגדרה של מי רשאי לפנות להליך הפונדקאות בישראל השתנתה במהלך השנים. בנוסחו המקורי התיר החוק את ההליך לבני זוג שהם איש ואישה בלבד, ובהמשך הורחבה הזכאות גם לאישה יחידה. ביום 11 ביולי 2021 קבע בית המשפט העליון בבג"ץ 781/15 כי הדרתם של גברים יחידים וזוגות בני אותו מין מן ההליך פוגעת בשוויון ובזכות להורות, והורה על תיקון המצב. בעקבות פסק הדין הודיע משרד הבריאות כי החל מיום 11 בינואר 2022 יפורש החוק באופן שאינו מדיר גברים יחידים וזוגות בני אותו מין, כך שגם הם רשאים לפנות להליך הפונדקאות בישראל. הרחבה זו מאפשרת כיום מגוון רחב יותר של הורים מיועדים לפנות לוועדת האישורים. הזכאות בפועל כפופה לתנאים ולבחינה פרטנית של הוועדה בכל מקרה, ובכלל זה עמידה בדרישות הרפואיות והפסיכולוגיות שקבע החוק.
צו הורות וקביעת ההורות המשפטית
קביעת ההורות בהליך פונדקאות אינה נעשית באופן אוטומטי עם הלידה. סעיף 11 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים, התשנ"ו-1996, קובע כי על ההורים המיועדים לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו הורות בתוך שבעה ימים מיום לידת הילד. עד למתן הצו ממונה ההורים המיועדים כאפוטרופסים על הילד. בית המשפט נותן את צו ההורות לאחר שנוכח כי הילד נולד בעקבות הסכם פונדקאות שאושר כדין, אלא אם מצא כי מתן הצו אינו לטובת הילד. סעיף 12 לחוק קובע כי עם מתן צו ההורות הופכים ההורים המיועדים להורים ולאפוטרופסים הבלעדיים על הילד, ומעמדם המשפטי כלפי הילד הוא כשל הורים לכל דבר ועניין. הליך זה מבטיח כי ההורות המשפטית מעוגנת בהחלטה שיפוטית הבוחנת את קיום ההסכם המאושר ואת טובת הילד, ולא רק בעצם הלידה או בהסכם שבין הצדדים.
שאלות נפוצות
האם הסכם פונדקאות תקף ללא אישור ועדה?
לא. לפי סעיף 2 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים, התשנ"ו-1996, הסכם פונדקאות טעון אישור מראש של ועדת האישורים, ובלעדיו הוא חסר תוקף. ההליך הרפואי אינו יכול להתחיל בטרם ניתן אישור זה.
מי ממנה את ועדת האישורים ומה הרכבה?
לפי סעיף 3 לחוק, שר הבריאות ממנה ועדת אישורים בת שבעה חברים, הכוללת אנשי מקצוע מתחומי הרפואה, הפסיכולוגיה, העבודה הסוציאלית, המשפט והדת. הוועדה בוחנת את ההסכם, את הצדדים לו ואת טובת הילד שייוולד.
האם גברים יחידים וזוגות חד מיניים יכולים לפנות להליך?
כן. בעקבות פסק הדין בבג"ץ 781/15 מיום 11 ביולי 2021, הודיע משרד הבריאות כי החל מיום 11 בינואר 2022 יפורש החוק באופן שאינו מדיר גברים יחידים וזוגות בני אותו מין, וכי גם הם רשאים לפנות להליך בישראל.
כיצד נקבעת ההורות לאחר הלידה?
ההורות נקבעת מכוח צו הורות. לפי סעיפים 11 ו-12 לחוק, על ההורים המיועדים להגיש בקשה בתוך שבעה ימים מהלידה, ובית המשפט נותן צו ההופך אותם להורים ולאפוטרופסים הבלעדיים על הילד, ובלבד שהדבר עולה בקנה אחד עם טובת הילד.
הליך הפונדקאות בישראל משלב פיקוח מוקדם של ועדת אישורים על ההסכם עם קביעה שיפוטית של ההורות באמצעות צו הורות לאחר הלידה, ומעוגן כולו בחוק הסכמים לנשיאת עוברים, התשנ"ו-1996. השינויים בזכאות במהלך השנים הרחיבו את מעגל הפונים להליך, אך הותירו על כנם את מנגנוני האישור והבחינה שנועדו להבטיח את טובת הילד ואת עמידת הצדדים בתנאי החוק.