בקשה של זוג נשוי להצהרה על אמהות המבקשת בקטין שנולד בהליך פונדקאות בגאורגיה. השאלה שהוכרעה היא אם ניתן לקבוע את הורות האם הגנטית לאחר פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין תמ"ש 29772-12-25 ב. ואח' נ' משרד המשפטים/ הממונה על קשרי משפחה ואח'. בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה, כבוד השופטת עידית בן-דב ג'וליאן. פסק הדין ניתן ביום כ"ט חשוון תשפ"ז, 09 נובמבר 2026.
טענות הצדדים
המבקשים, זוג נשוי ואזרחי ישראל, פנו להליך פונדקאות בגאורגיה. העובר נוצר מזרעו של המבקש ומביצית של המבקשת. בדיקת הרקמות העלתה סבירויות אבהות ואמהות גנטית גבוהות מ-99.99%, ופסק דין חלקי הצהיר על המבקש כאביו של הקטין. המבקשים ביקשו הצהרה על אמהות המבקשת. המבקשים טענו כי בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון (בע"מ 16942-06-25 ובע"מ 17017-06-26) יש לבחון רק את חוקיות הליך הפונדקאות ואת ויתור הפונדקאית על זכויותיה. לטענתם, המשיבה לא העלתה טענה בעניין חוקיות ההליך ביחס למבקש, ולכן ההליך חוקי גם לעניין אמהות המבקשת. הם הוסיפו כי לפי הדין בגאורגיה אין לפונדקאית זיקה ליילוד, ששני המבקשים רשומים בתעודת הלידה ולכן אין חשש מהורות משולשת, וכי הפניית האם הביולוגית להליך נפרד של צו הורות פסיקתי או אימוץ יוצרת אפליה מגדרית. המשיבה לא התנגדה לקביעת אבהות המבקש, אך התנגדה לפסק דין הצהרתי על אמהות המבקשת. לטענתה, לפי פסק הדין העליון האמהות אינה נוצרת אוטומטית מכוח הזיקה הגנטית, ויש לבדוק את תקינות ההליך ואת טיב הסכמת הפונדקאית. היא הצביעה בהסכם על אינדיקציות להחפצה ולניצול הפונדקאית: היעדר עורף משפחתי וחברתי, אי-שליטה בשפה המקומית, איסור יציאה מגבולות המדינה, סנקציות כספיות לרבות קנס של 10,000 דולר ארה"ב, והיעדר פיצוי בלידה בניתוח קיסרי. המשיבה הוסיפה כי אם ימצא שההליך תקין, ההכרעה בדבר מתן צו הורות פסיקתי נתונה לשיקול דעת בית המשפט.
השאלה המשפטית
האם לאחר פסק הדין של בית המשפט העליון בבע"מ 16942-06-25 ובבע"מ 17017-06-26 ניתן לקבוע את הורותה של אם גנטית בהליך פונדקאות בחו"ל, כאשר נותק הקשר בין הפונדקאית לקטין ולא נסתרה תקינות הליך הפונדקאות.
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט נתן צו הורות לאם הגנטית משלושה נימוקים:
1. ניתוק הקשר בין הפונדקאית לקטין: בית המשפט קבע כי נותק הקשר ואין לפונדקאית זיקה לקטין. הטעם: הפונדקאית חתמה בפני נציגות ישראל בטביליסי על תצהיר שבו ויתרה על כל זכות ביחס לתינוק והעבירה את המשמורת למבקשים, והמבקשים נרשמו בתעודת הלידה. עוד נקבע כי המשיבה עצמה דרשה זיהוי והסכמה כאלה בפני נציג ישראלי כתנאי לבדיקה הגנטית.
2. תקינות הליך הפונדקאות: בית המשפט קבע כי טענות המבקשים המפורטות לא נסתרו. הטעם: אין הסדרה חקיקתית לבחינת תקינות ההליך, ולכן בית המשפט נשען על הכתובים בלבד, והמשיבה לא ביקשה לחקור את המבקשים. בית המשפט הפנה לפתרון המוצע בפסק דינו של השופט י. כשר.
3. טובת הקטין: בית המשפט קבע כי טובת הקטין, הרשום בישראל על שם אביו, להירשם גם על שם אמו בהקדם וללא דיחוי.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
צו הורות: ניתן צו הורות למבקשת כלפי הקטין
דיווח: יש לדווח למשרד הפנים על מתן פסק הדין
הוצאות: לא נפסקו, מאחר שמדובר ביישום הלכה שנקבעה לאחרונה
לעיון בתחום: דיני משפחה
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.
קראו גם: צו הורות פסיקתי בפונדקאות חו"ל ודרישת התושבות צו הורות פסיקתי ובחינת המסוגלות ההורית

