ערעור על פסק דין של בית משפט השלום שחייב עורכת דין להשיב ללקוח חלק משכר הטרחה ששולם לה, לאחר שהלקוח הפסיק את הייצוג בטרם החל הטיפול בפועל.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין ע"א 36360-04-26 נבו נ' קנר. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, כבוד השופטת עירית כהן. פסק הדין ניתן ביום י"א חשוון תשפ"ז, 22 אוקטובר 2026.
טענות הצדדים
המערערת, עורכת דין, טענה כי הסכם שכר הטרחה קבע שכר גלובלי לפי שלבים, וכי התניה בהסכם שוללת החזר גם אם הייצוג הופסק מכל סיבה. לטענתה, המשיב ויתר מראש על התחשבנות לפי שעות, והיא עבדה עבורו שעות רבות. לשיטתה, פסק דינו של בית משפט קמא מערער את הבסיס החוזי של הסכמי שכר טרחה לפי שלבים ויאלץ עורכי דין לתמחר לפי שעות, ובכך ייפגע הציבור. עוד טענה כי הלכת סינגר (רע"א 7706/22) עסקה בשכר טרחה באחוזים ואינה רלוונטית, וכי ההסכם אינו נוגד את תקנת הציבור. לדבריה, שגה בית משפט קמא כשאימץ את המלצת ועדת שכר הטרחה, שאינה חוות דעת מומחה. המשיב תמך בפסק הדין מטעמיו. לטענתו, על יחסי עורך דין-לקוח חלה חובת נאמנות, הגינות ותום לב מוגברת. הוא הדגיש כי הליך יחידת הסיוע לא התקיים כלל, והעבודה בפועל הסתכמה בשעות בודדות ובפעולות טכניות וראשוניות.
השאלה המשפטית
האם סעיף בהסכם שכר טרחה השולל באופן גורף החזר שכר שולם, גם כשהלקוח הפסיק את הייצוג בשלב מוקדם, ניתן לאכיפה כלשונו, ואם לאו, כיצד נקבע השכר הראוי שעל עורכת הדין להשאיר בידיה.
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט דחה את הערעור מארבעה נימוקים:
1. בית המשפט קבע כי התניה בהסכם שכר הטרחה השוללת החזר גורפת ואין לאכפו כלשונו. הטעם: המשיב ביקש להפסיק את הייצוג לפני שהתקיימה הפגישה הראשונה ביחידת הסיוע, היקף עבודת המערערת מצומצם כפי שקבע בית משפט קמא, ועל עורך דין חלה חובת אמון כלפי לקוחו. נוסף על כך בית משפט קמא קבע שהמשיב פעל בתום לב.
2. בית המשפט קבע כי הנסיבות דומות לעניין סינגר (רע"א 7706/22), שבו נקבע סכום קצוב שחרג מהשכר הראוי ושהלקוח חויב לשלמו אם יפטר את עורך הדין. העובדה ששם דובר בשכר מותנה אינה משנה זאת.
3. בית המשפט קבע כי אין להתערב בממצאים העובדתיים של בית משפט קמא על היקף העבודה, שכן לא נמצאה טעות משפטית שורשית ולא נמצא שהדברים מופרכים על פניהם (ע"א 501/84 מגדל נ' מירון).
4. בית המשפט קבע כי הנטל להוכיח את השכר הראוי מוטל על המערערת, והיא לא הגישה חוות דעת או אסמכתאות אחרות. לכן אין מקום להתערב בהסתמכות בית משפט קמא על המלצת לשכת עורכי הדין.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
הערעור: נדחה
פסק דין בית משפט קמא: נותר על כנו, השבה של 40,950 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 7,500 ₪
הוצאות בערעור: 5,000 ₪ מהמערערת למשיב
יתרת הערובה: תוחזר למערערת
לעיון בתחום: משפט אזרחי
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.