חזרה למאמרים

סילוק יד בגין פלישה למקרקעין ודמי שימוש

פורסם 20 בנובמבר 2026
סילוק יד בגין פלישה למקרקעין ודמי שימוש

בית משפט השלום בעפולה דן בתביעה לסילוק יד ממקרקעין בשל פלישה לשטח של 42 מ"ר, להריסת מחוברים ולתשלום דמי שימוש.

פסק דין

פרטי הערכאה

פסק דין ת"א 35871-01-23 חדד נ' אהרון ואח'. בית משפט השלום בעפולה, כבוד השופטת בכירה יפעת מישורי. פסק הדין ניתן ביום ב' כסלו תשפ"ז, 12 נובמבר 2026.

טענות הצדדים

התובע, בעלי מקרקעין בעפולה עילית, טען כי הנתבע, שכנו, פלש למקרקעיו בשטח של 42 מ"ר לפי מדידת מודד מטעמו, הקים שם מבנים וחומה ועושה בהם שימוש פרטי. לדבריו, פניותיו לנתבע לא נענו. הוא עתר לסילוק יד, להריסת המחוברים ולדמי שימוש, ונשען על סעיפים 16, 21(א) ו-24 לחוק המקרקעין, על סעיף 29 לפקודת הנזיקין ועל סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט. הנתבע טען כי הגדר המפרידה בין החלקות קיימת מלפני רכישת דירותיו, וכי מיקומה לא השתנה. לטענתו, התובע לא הוכיח זכות להחזיק בקרקע או החזקה בפועל לפני תפיסתה, ואף נטען כי ניתנה לו רשות מבעל המקרקעין הקודם. הוא העלה גם טענת שיהוי וטען כי אין מקור נורמטיבי לדמי שימוש. הנתבעת 2, רשות מקרקעי ישראל, טענה כי אין סעד המופנה כלפיה. בקדם משפט ניתן פסק דין חלקי שמחק אותה בהסכמה.

השאלה המשפטית

האם הנתבע פלש למקרקעי התובע, וחייב לפנות את שטח הפלישה, להרוס את המחוברים ולשלם דמי שימוש, חרף טענותיו בדבר רשות מבעל קודם ושיהוי.

מה נקבע

חלק א - נימוקי ההכרעה

בית המשפט קיבל את התביעה משישה נימוקים:

1. בעלות: התובע הציג נסח רישום המעיד על בעלותו, והנתבע לא סתר אותו. לכן התובע זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין, לפי סעיף 16 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969.

2. היקף הפלישה: בית המשפט קבע כי עדות המודד מטעם התובע הייתה עקבית ומקצועית ולא נסתרה. מסמך המדידה והתצהיר מטעם הנתבע לא נחשבו חלק מהתיק, משום שמומחה מטעמו לא הובא להעיד.

3. שיהוי: בית המשפט קבע כי התובע גילה את הפלישה בשנת 2022. המוכרת העידה כי לא ידעה על הפלישה, ובית המשפט לא התרשם שהתובע חרג מהתנהגותו של רוכש סביר או שהתרשל בכך שלא ערך בדיקות נוספות.

4. אין ויתור או רשות מהתובע: בית המשפט קבע כי הוכח שהתובע הוא הבעלים במקרקעין, וכי לא הוכח שהקנה לנתבע רשות להחזיק במקרקעין או שוויתר על זכותו לדרוש את החזרת שטח הפלישה.

5. רשות: בית המשפט לא ראה מקום לקבל את טענת הנתבע כי הוקנתה לו רשות להחזיק במקרקעין מבעל המקרקעין הקודם. בהסתמך על ע"א 6757-13, הזכות הנוצרת עקב רישיון היא זכות אישית של בעל הרישיון כלפי נותן הרשות, וחליפו של הבעלים אינו כפוף לה, ולכן התובע אינו כפוף לרשות שהוקנתה לנתבע, ככל שהוקנתה.

6. דמי שימוש: בית המשפט קבע כי מסקנות שמאי המקרקעין מטעם התובע, שהעריך את דמי השימוש השנתיים הראויים, לא נסתרו, וקיבל אותן. התובע נשען על סעיף 24 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, שלפיו בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות העניין, לחייב את המקים לשלם לבעל המקרקעין שכר ראוי בעד התקופה שבה החזיק המקים במחוברים שלא כדין.

חלק ב - סעדים והכרעות נוספות

התביעה נגד הנתבעת 2: נמחקה בהסכמה בפסק דין חלקי

תביעה לסילוק יד: התקבלה, והנתבע יחזיר את שטח הפלישה פנוי מכל אדם וחפץ

הריסת מחוברים: הנתבע יהרוס ויפנה את המחוברים, לרבות החומה; אם לא יעשה זאת, התובע רשאי לבצע על חשבון הנתבע

דמי שימוש לשנים 2017 עד 2022: 32,550 ₪ לתובע

דמי שימוש לשנים 2023 עד 2026: 24,800 ₪ לתובע

סה"כ דמי שימוש: 57,350 ₪ לתובע, בהצמדה וריבית כחוק

הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד: 35,000 ₪ לתובע

לעיון בתחום: מקרקעין

הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

יש לכם שאלות בנושא?

אנחנו כאן לעזור. השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם לשיחת ייעוץ ראשונית.

צור קשר עכשיו