פסק הדין דן בתביעה כספית של משכיר נגד שוכרת שהחזיקה בדירת מגורים גם לאחר תום תקופת השכירות, ובטענות הקיזוז שהעלתה השוכרת.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין תאד"מ 63716-12-22 מלאך נ' טמיר ברק. בית משפט השלום בראשון לציון, כב' הרשמת הבכירה לימור נסים - לב. פסק הדין ניתן ביום א' חשוון תשפ"ז, 12 אוקטובר 2026.
טענות הצדדים
התובע, מנהל הנכס ומיופה כוחה של בעלת המושכר, תבע 73,479 ₪ מהנתבעת בגין הסכם שכירות של דירת מגורים. הרכיבים שנתבעו היו חובות חשמל, מים וארנונה, דמי שכירות שלא שולמו, נזקים למושכר, שכר שמאי, שכר טרחת עורך דין, מניעת רווחים וריבית פיגורים. הנתבעת המשיכה להחזיק במושכר לאחר תום תקופת השכירות החוזית עד ליום 1.11.2021.
הנתבעת כפרה ברוב רכיבי התביעה. היא טענה כי התובע אינו מציג התחשבנות מלאה ונכונה, וכי הוא ובעלת המושכר הפרו את התחייבויותיהם. לטענתה המושכר נמסר באיחור, ליקויי רטיבות ועובש לא תוקנו, והיא ספגה פגיעה בהנאתה מן המושכר. היא העלתה גם טענות קיזוז: הפחתת דמי שכירות, השבת דמי תיווך ופיצוי בגין עוגמת נפש. בנוסף היא חלקה על מעמד התובע ועל חוות דעת השמאי.
השאלה המשפטית
אילו רכיבים בתביעת המשכיר הוכחו, ובאיזה היקף יש לקזז מהם את טענות השוכרת בגין ליקויי רטיבות ועובש.
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה, מן הנימוקים הבאים:
א. מעמד התובע: בית המשפט קבע כי ייפוי הכוח הנוטריוני ועדויות בעלי המושכר והתובע מקנים לתובע הרשאה לפעול בשם בעלת המושכר.
ב. דמי שכירות לפני תום ההסכם: רכיב זה נדחה. בית המשפט קבע כי רישומי התובע שגויים, לא צורפו אסמכתאות בנקאיות וההתכתבויות מזמן אמת אינן תומכות בחוב.
ג. דמי שכירות לאחר תום ההסכם: רכיב זה התקבל. בית המשפט קבע כי ההסכמה על מועד הפינוי אינה ויתור על תמורה, ודמי השכירות החוזיים הם אמת מידה סבירה.
ד. הפחתת דמי השכירות בשל ליקויי רטיבות ועובש: ההפחתה נקבעה לפי סעיף 9(א)(2) לחוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971. בית המשפט קבע כי הליקויים הוכחו, אך לא הוכח שיעור הפחתה של 50%, ולכן נקבעה אומדנה.
ה. ארנונה: לפי סעיף 25ט(א)(2) לחוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971, השוכר נושא בארנונה בתקופת השכירות בלבד. חיובי 2022 הוצאו מהחוב.
ו. מים: בית המשפט קבע כי הריבית נובעת מאי תשלום, ונוכה חלק יחסי מחיוב שקדם לשכירות.
ז. חשמל: החשמל שולם במהלך ההליך, ופסיקתו שוב הייתה גורמת לכפל.
ח. חוות דעת השמאי: בית המשפט קבע כי השמאי לא ראה את הליקויים, הסתמך על סרטונים שלא הוגשו והתבלבל בין תיקים. חוות הדעת שימשה אומדן רק לרכיבים בעלי חיזוק חיצוני. היעדר חשבוניות הצריך בחינה זהירה.
ט. צבע, פסולת, ארונות וברזים: רכיבים אלה נדחו. בית המשפט קבע כי לא הובחן בין רטיבות, בלאי ונזק, לא הוכחה כמות הפסולת ולא נמצא תיעוד לנזק.
י. ניקיון ותריס: רכיבים אלה התקבלו, שכן עדות השוכרת החדשה והתמונות מחזקים אותם.
יא. מניעת רווחים: רכיב זה נדחה. בית המשפט קבע כי לא הוכח איזה חלק מהתקופה באחריות הנתבעת, וההסכם החדש נקבע מראש ליום 15.11.2021.
יב. שכר טרחת עורך דין: רכיב זה נדחה משלושה טעמים: ההוצאה לא קשורה להפרה, הפינוי המוסכם בוצע במועדו, ואין הוצאה משפטית כנזק עצמאי.
יג. ריבית פיגורים: רכיב זה נדחה, כי לא הוצג תחשיב.
יד. איחור במסירה ודמי תיווך: טענות הקיזוז נדחו, שכן הנטל עליה ולא הונחה תשתית. אי העדת עד לא נזקפה לחובת התובע, כיוון שהנתבעת עצמה זימנה אותו.
טו. עוגמת נפש: טענת הקיזוז נדחתה. הפגיעה מרטיבות כבר נכללה בהפחתה, ולאירועי האינטרקום והכניסה למושכר לא הייתה תשתית.
טז. שיק הביטחון: לא הוכח נזק.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
דמי שכירות לתקופה שלאחר תום ההסכם: 11,666 ₪
ארנונה: 15,843.30 ₪
מים: 1,755.53 ₪
ניקיון: 1,800 ₪
תיקון תריס הגלילה: 1,200 ₪
שכר השמאי: 1,755 ₪
סכום התביעה שהוכח: 34,019.83 ₪
קיזוז הפחתת דמי שכירות: 4,000 ₪
סכום שעל הנתבעת לשלם: 30,019.83 ₪ בתוספת ריבית שקלית מיום הגשת התביעה
אגרה: 918 ₪
שכר בטלת עדה: 500 ₪
שכר טרחת עורך דין: 5,314 ₪
נדחו: דמי שכירות מאי ויוני, צבע ושפכטל, פינוי פסולת, מניעת רווחים, שכר טרחת עורך דין שנתבע, ריבית פיגורים, וקיזוז עוגמת נפש בסך 15,000 ₪
לעיון בתחום: מקרקעין
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.

