חזרה למאמרים

מניעת בניית חניה במעבר משותף מכוח הסכם שיתוף

פורסם 1 באוקטובר 2026
מניעת בניית חניה במעבר משותף מכוח הסכם שיתוף

פסק הדין עוסק בסכסוך שכנים בנוגע לבנייה מתוכננת על שטח מעבר משותף, ובשאלת היחס בין הסכמות קנייניות וחוזיות קודמות לבין היתר בנייה שניתן על ידי מוסדות התכנון.

פסק דין

פרטי הערכאה

פסק דין ת"א 3708-01-24 מישורי ואח' נ' גלבוע אמיר. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, כבוד השופט דרור ארד-אילון. פסק הדין ניתן ביום ה' תשרי תשפ"ז, 16 ספטמבר 2026.

טענות הצדדים

התובעים טענו כי כוונת הנתבעת לבנות חניה מקורה פרטית על חלק משביל הגישה המשותף (שטח D) מפרה את "כתב ההסכמה" שנחתם בין הנתבעת לבין הבעלים הקודמים של בתי התובעים. לטענתם, ההסכם אוסר על שימוש בלעדי או חסימה של השביל, וזכויות אלו עברו אליהם בעת רכישת הבתים. הנתבעת טענה כי כתב ההסכמה בטל או שונה במסגרת בקשה להיתר בניה משנת 2021 שהגישו הבעלים הקודמים, אשר פיצלה את שביל הגישה. בנוסף טענה כי החלטת ועדת הערר שאישרה את היתר הבניה לחניה מהווה מעשה בית דין (השתק פלוגתא) המכריע בסכסוך. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד להחלת צווי המניעה באופן הדדי גם על התובעים.

השאלה המשפטית

האם היתר בניה שניתן על ידי מוסדות התכנון גובר על הסכמות חוזיות וקנייניות קודמות בין שותפים במקרקעין האוסרות על בניה ושימוש בלעדי בשטח משותף?

מה נקבע

חלק א - נימוקי ההכרעה

בית המשפט נימק את הכרעתו בנימוקים הבאים:

1. בית המשפט קבע עובדתית כי "כתב ההסכמה" תקף, וכי נקבע בו במפורש ששטח D ישמש כמעבר משותף, שלאיש מהצדדים אין זכות בלעדית בו, וכי חל איסור לחסום אותו.

2. בית המשפט קבע כי הליכי התכנון והיתר הבניה משנת 2021 לא שינו את ההסכמות הקנייניות, והבעלים הקודמים מעולם לא הסכימו לוותר על זכויותיהם בשטח המשותף או לאפשר לנתבעת לבנות בו חניה.

3. בית המשפט קבע כי התובעים נכנסו בנעלי הבעלים הקודמים בעת רכישת הבתים, ומלוא הזכויות וההתחייבויות הנוגעות לשטח המשותף הועברו אליהם.

4. בית המשפט קבע כי היתר בניה מהווה אישור תכנוני בלבד ואינו מקנה זכויות קנייניות. מאחר שוועדת הערר הבהירה מפורשות כי אינה מכריעה במחלוקת הקניינית, לא מתקיים השתק פלוגתא.

5. בית המשפט ציין כי בהתאם לסעיפים 27 ו-30(ג) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, מאחר שהזכויות בחלקים המסוימים של המגרש אינן רשומות, בניה בשטח המשותף טעונה הסכמת כל השותפים.

6. בית המשפט קבע כי מכוח סעיף 29(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, התובעים זכאים לרשום את כתב ההסכמה כהסכם שיתוף במרשם המקרקעין כדי לתת לו תוקף קנייני כלפי כולי עלמא.

חלק ב - סעדים והכרעות נוספות

רישום במרשם המקרקעין: הותר לתובעים להגיש לרישום את כתב ההסכמה והתשריט ללא צורך בהסכמה נוספת

צו מניעה קבוע נגד הנתבעת: נאסר לחסום את השטח המשותף או לבנות בו חניה

צו מניעה קבוע נגד התובעים (תביעה שכנגד): נאסר לחסום או לצמצם את המעבר בשטח המשותף או לבנות בו חניה

ביטול סעיפים בהיתר הבניה: העתירה נדחתה

סעד כספי בגין סלילת כביש: נדחה

הוצאות משפט לתובעת 1: 15,000 ₪

הוצאות משפט לתובעים 2 ו-3: 15,000 ₪

לעיון בתחום: מקרקעין

הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

יש לכם שאלות בנושא?

אנחנו כאן לעזור. השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם לשיחת ייעוץ ראשונית.

צור קשר עכשיו