המבקשת עתרה לקבל רשות ערעור על החלטות דיוניות של בית המשפט לענייני משפחה בהליך שעניינו ארבע דירות.
החלטה
פרטי הערכאה
החלטה רמ"ש 41188-10-26 ח.כ. נ' נ.כ. ואח'. בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים, כבוד השופט נמרוד פלקס. ההחלטה ניתנה ביום ט' חשוון תשפ"ז, 20 אוקטובר 2026.
טענות הצדדים
המבקשת עתרה לקבל רשות ערעור על החלטות דיוניות של בית המשפט לענייני משפחה בהליך שעניינו ארבע דירות. לטענתה הדירות נרשמו על שם המשיבים עקב כפייה, לחץ וחרמות, ואילו המשיבים טוענים כי הדירות נרכשו מכספי המשיבים, שהם יתומים, ולמענם. בית המשפט קמא דחה את מרבית בקשותיה לניהול ההליך ונעתר לבקשה למינוי שמאי מקרקעין, תוך חיובה לשאת לבדה בשלב זה בשכרו. המבקשת טענה כי שכר המומחים צריך להתחלק שווה בשווה בין הצדדים כמימון ביניים, וכי מינוי כלכלן נדרש כדי להדוף את טענת המשיבים שדמי השכירות כיסו את המשכנתאות, בעוד שההיתר למשיבים להגיש בקשה למינוי כלכלן מטעמם יוצר חוסר איזון. עוד טענה כי מינוי מומחה בתחום ההתנהלות בעדה החרדית נדרש להוכחת תוצאות החרם, וכי חוסר היכרות של בית המשפט עם מומחה אינו נימוק חוקי לדחיית הבקשה. לטענתה חיובה הבלעדי בשכר השמאי יוצר עיוות דין, דחיית הבקשה להגיש חוות דעת מטעמה חוסמת את זכות הגישה שלה לערכאות, ויש להורות על גילוי מסמכים, על מסירת מסמכי הבוררות ועל גילוי חשבונות הבנק של המשיבים. המשיבים לא נתבקשו להשיב.
השאלה המשפטית
האם יש ליתן רשות ערעור על החלטות דיוניות של בית המשפט לענייני משפחה בעניין מינוי מומחים, חיוב זמני בשכר שמאי, חוות דעת פרטיות וגילוי מסמכים, כאשר הבקשה הוגשה סמוך לתום המועד הקבוע להגשתה.
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור מחמישה נימוקים:
1. שיהוי: בית המשפט קבע כי הבקשה הוגשה ב"דקה ה-90", בחלוף קרוב לשלושים יום מההחלטה בניכוי הפגרה, וכמעט שלושה חודשים בפועל. המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט לענייני משפחה הוא שלושים יום לפי תקנה 45(ב) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020, ואילו המועד הרגיל הוא שישים יום לפי תקנות 134(א) ו-137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. הדחיפות האופיינית להחלטות בית המשפט לענייני משפחה מחזקת את הצורך בהגשה מהירה. בית המשפט נשען על רע"א 4495/24 דורון שלו הנדסה, שבו נדחתה בקשה מחמת שיהוי.
2. סיכול קידום ההליך: בית המשפט קבע כי השתהות המבקשת עלולה לסכל את כוונת בית המשפט קמא לקבוע דיוני הוכחות בדצמבר 2026. ההליך תלוי ועומד למעלה משלוש שנים וניתנו בו קרוב למאה ושישים החלטות ביניים. בשים לב להוראות חלק א' בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, די בכך כדי לדחות את הבקשה.
3. ריסון בהתערבות בהחלטות דיוניות: בית המשפט קבע כי מינוי מומחה, קביעת סמכויותיו ואופן ניהול ההליך הן החלטות דיוניות מובהקות, וכי המקרה אינו חריג המצדיק התערבות (רע"א 846/24; רע"א 632/23). לפי רע"א 8388/23, דרך המלך להשיג על החלטה אחרת של הערכאה הדיונית היא במסגרת הערעור על פסק הדין כולו, לפי תקנה 150 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
4. דחיית מינוי המומחים וחיוב בשכר השמאי: בית המשפט קבע כי דחיית מינוי המומחים בתחום הכלכלה והעדה החרדית וחיוב המבקשת לשאת לבדה בשלב זה בשכר השמאי הן קביעות דיוניות זמניות המסורות לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, וכי ההתחשבנות הסופית תוכרע בפסק הדין הסופי.
5. למעלה מן הצורך - יתר חלקי ההחלטה: בית המשפט קבע כי אין מקום להתערב גם ביתר חלקי ההחלטה, ובהם הצו בעניין הרב ומניעת הגשת חוות דעת פרטית. אלה החלטות דיוניות בליבת שיקול דעתה של הערכאה הדיונית, ההחלטות אינן מובילות לעיוות דין, ושיהוי ניכר דבק בהתנהלות המבקשת.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
בקשת רשות הערעור: נדחתה, מבלי לבקש תשובה, לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, בשילוב תקנה 48 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020
שכר השמאי: חיובה הבלעדי של המבקשת בשלב זה נותר בעינו, והחלוקה הסופית תוכרע בפסק הדין הסופי
הוצאות: משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות
עירבון: ככל שהופקד, יוחזר למבקשת באמצעות בא כוחה, בכפוף לכל דין
לעיון בתחום: דיני משפחה
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.

