התובע טען כי הוא פועל זה למעלה מעשרים וחמש שנים בעבודות מצבה תחת שם מסחרי קבוע, וכי בשנת 2020 רשם סימן מסחר על שם זה. בית המשפט נדרש לשאלה אם השימוש של הנתבעת בשם כמעט זהה מהווה עוולת גניבת עין, ולסעדים שהתבקשו.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין ת"א 8720-09-20 גניש נ' אבני החושן מצבות ואחזקות בע"מ. בית משפט השלום בתל אביב - יפו, כבוד השופט אביים ברקאי. פסק הדין ניתן ביום ה' כסלו תשפ"ג, 29 נובמבר 2022.
טענות הצדדים
התובע טען כי הוא פועל זה למעלה מעשרים וחמש שנים בעבודות מצבה תחת שם מסחרי קבוע, וכי בשנת 2020 רשם סימן מסחר על שם זה. לטענתו, הנתבעת, שהוקמה בשנת 2017, משתמשת בשם כמעט זהה, ובכך מפרה את סימן המסחר, מבצעת כלפיו עוולת גניבת עין, מפרה זכויות יוצרים ועושה עושר ולא במשפט. הוא עתר לפיצוי כספי של 200,000 ₪ בגין השימוש בשם ושל 50,000 ₪ בגין עגמת נפש, וכן לצו מניעה, לצו להשמדת טובין ולצו למתן חשבונות.
לעומת זאת, הנתבעת טענה כי נרשמה כדין אצל רשם החברות לפני שהתובע רשם את סימן המסחר, וכי רשם סימני המסחר סירב תחילה לרשום את הסימן בשל זהותו לשמה. לטענתה, התובע אינו עושה שימוש ייחודי בצמד המילים שבמחלוקת, המופיע גם בשמות אחרים שבהם הוצג עסקו. עוד טענה כי היא פועלת ומשווקת רק בירושלים וסביבתה, ואילו התובע פועל מנתניה עד אשקלון, ולכן המרחק הגאוגרפי מעקר מתוכן את העילות.
השאלה המשפטית
האם הנתבעת, בשימושה בשם כמעט זהה לשם העסק של התובע לצורך עסקה בעבודות מצבה, ביצעה כלפיו עוולת גניבת עין לפי סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, ולאילו סעדים זכאי התובע.
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט קבע כי הנתבעת ביצעה כלפי התובע עוולת גניבת עין, מארבעה נימוקים:
א. מוניטין התובע: לפי סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, נבחן תחילה המוניטין של התובע. בית המשפט קבע כי הזמנות עבודה, חשבוניות ואישורים לאורך כשני עשורים מוכיחים שימוש ארוך שנים של התובע בשמו המסחרי. מאחר שהקמת מצבה היא שימוש נדיר ומוגבל, די בשימוש פחות נרחב וממושך, בהתאם לע"א 5066/10 שלמה א. אנג'ל בע"מ נ' י. את א. ברמן בע"מ.
ב. הטעיית הציבור: לפי סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, ולפי המבחן המשולש (מבחן העין והצליל, מבחן סוג הסחורה וסוג הלקוחות, ומבחן יתר נסיבות העניין), בית המשפט קבע כי שם הנתבעת כמעט זהה לשם העסק של התובע, שני הצדדים עוסקים בעבודות מצבה ופונים לקהל זהה של מזמינים, והנתבעת פועלת גם מחוץ לירושלים. ברשימת ספקים מצומצמת של חברה קדישא, ובה עשרים ספקים בלבד, הופיע שם הנתבעת כמעט מיד אחרי שם התובע, ועל כן שמה ופעילותה עלולים להטעות את הציבור.
ג. היעדר תום לב: סעיף 1(ב) לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 קובע כי שימוש של עוסק בשמו בתום לב לא ייחשב כשלעצמו גניבת עין. בית המשפט קבע כי הנתבעת אינה עושה שימוש בתום לב: השם שבחרה אינו מינוח אופייני לעבודות מצבה, אביו של מנהלה פעל במשך שנים בעסק לעבודות מצבה בשם אחר והוא מעורב בפעילותה, אתר האינטרנט שלה עדיין נושא את שם העסק הקודם, ונציגה נתן שני הסברים שונים לבחירת השם.
ד. רישום שם החברה: בית המשפט קבע כי העובדה שהנתבעת נרשמה אצל רשם החברות בשמה אינה מקנה לה זכות לבצע עוולת גניבת עין, שכן גם רישום השם כפוף לדין, וניתן להשיג עליו ולקבל לגביו צו מניעה, כקבוע בסעיף 30 לחוק החברות, תשנ"ט-1999.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
פיצוי ללא הוכחת נזק בגין גניבת עין (סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999): 40,000 ₪ לתובע, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 6/9/2020
צו מניעה: ניתן, ואוסר על הנתבעת ועל מי מטעמה לעשות שימוש, במישרין או בעקיפין, בשם שבמחלוקת או בכל הטיה שלו, ובכלל זה בשם הנתבעת לצורך עסקיה
הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד: 20,000 ₪ לתובע, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין
פיצוי בגין עגמת נפש: נדחה, כי כבר נפסק פיצוי ללא הוכחת נזק ואין מקום לפסוק פיצוי על גבי פיצוי
עשיית עושר ולא במשפט: נדחתה, כי לא הוכח היקף הזכייה של הנתבעת ולא ניתן לבודד רווחים שנבעו ישירות מהשימוש בשם
הפרת זכות יוצרים: נדחתה, כי הביטוי שבמחלוקת הוא ביטוי גנרי שאינו נהנה מהגנת זכות יוצרים
הפרת סימן מסחר: לא הוכרעה, כי משנקבעה עוולת גניבת עין התובע זכאי לסעדים ממילא, והדיון בשאלה זו התייתר
צו להשמדת טובין: נדחה, כי עבודות המצבה שביצעה הנתבעת אינן כוללות את שם התובע או כיתוב מטעה
צו למתן חשבונות: נדחה, כי לא ניתן לבודד את הרווחים שנבעו מהעוולה, והצו הגורף שהתבקש אינו ניתן לאכיפה
לעיון בתחום: משפט אזרחי מסחרי
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.