חזרה למאמרים

הפרת הסכם מייסדים ואחריות אישית של אורגן בחברה

פורסם 6 בנובמבר 2026
הפרת הסכם מייסדים ואחריות אישית של אורגן בחברה

פסק דין בתביעה כספית בעקבות הסכם מייסדים לרכישת חברה ולמימונה, ובשאלת אחריותם האישית של בעל מניות ושל דירקטור שאינו חתום על ההסכם.

פסק דין

פרטי הערכאה

פסק דין בת"א 42402-05-20 ג'נרל פרטס ד.ח. - חלקי חילוף לרכב בע"מ ואח' נ' צימברג ואח'. בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו, כבוד השופטת תמר אברהמי. פסק הדין ניתן ביום כ"ב חשוון תשפ"ז, 02 נובמבר 2026.

טענות הצדדים

התובעים טענו כי הנתבעים הפרו את הסכם המייסדים המעודכן משנת 2019. לטענתם, הכספים לרכישת חברה ולפיתוחה לא הופקדו עד 31.12.2019, יתרת הלוואת "הלוואת העמלה" לא הושבה, והשיקים שנמסרו כביטחון חוללו. הם עתרו לחיוב הנתבעים ביחד ולחוד בפיצוי המוסכם (2.5 מיליון ₪) וביתרת הלוואת העמלה (970,935 ₪). הם עתרו גם לסעדים הצהרתיים ולמתן תוקף לנספח הביטול וההסכמה ההדדית. כלפי הנתבע 2 טענו לאחריות חוזית, נזיקית (רשלנות) והרמת מסך. הנתבעים טענו כי הנתבעת 3 עמדה בהתחייבויותיה. לטענתם, הכסף הועבר לבנק בישראל והתעכב בשל דרישת הבנק לאישור מבנק ישראל. עוד טענו כי התובעים הפרו את חובת שיתוף הפעולה ואת חובת תום הלב. לטענתם, הפיצוי המוסכם אינו סביר ויש להפחיתו, ויש לקזז נזקים שנגרמו להם. הנתבע 2 טען כי היה בעל מניות מיעוט שמילא הוראות בלבד, ולכן אין עילה לחיובו האישי.

השאלה המשפטית

האם הנתבעים הפרו את ההסכם המעודכן ובאילו סכומים הם חבים, והאם הנתבע 2, בעל מניות ודירקטור שאינו חתום עליו, חב אישית.

מה נקבע

חלק א - נימוקי ההכרעה

בית המשפט קיבל את התביעה כלפי חלק מהנתבעים מחמישה נימוקים עיקריים:

1. בית המשפט קבע כי אי הפקדת הכספים עד 31.12.2019 היא הפרה יסודית של ההסכם, שהוגדרה כך בו במפורש. טענות הנתבעים על חוסר שיתוף פעולה מצד התובעים לא הוכחו, וסעיף שעליו הסתמכו אינו קיים בהסכם 2019.

2. בית המשפט קבע כי חובת השבת יתרת ההלוואה אינה מותנית באופן השימוש בכספים, והנתבעים לא הוכיחו הסכמה לשימוש חורג.

3. בית המשפט קבע כי הנתבע 1 ערב באופן אישי לקיום התחייבויות הנתבעת 3 לפי ההסכם (סעיף 6.21 להסכם), ובכלל זה השבת יתרת ההלוואה ותשלום הפיצוי המוסכם. הנתבעת 4 חויבה מכוח השיקים שנמסרו לביטחון והתחייבותה החוזית בהסכם.

4. הנתבע 2 אינו צד להסכם 2019, ולכן לא קמה כלפיו עילה חוזית ישירה. בית המשפט קבע כי חובת זהירות אישית קמה כלפיו, שכן הציג את הנתבע 1 בפני התובעים כאיש עסקים אמיד ואמין, ונשא בהרשאה הבלעדית בחשבון הבנק. הוא התרשל כשהעביר כספים בלי בדיקה וללא הפעלת שיקול דעת. הרמת מסך לפי סעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט-1999, לא הוצדקה כלפי בעל מניות מיעוט.

5. הטענה להפחתת הפיצוי המוסכם נדחתה לפי סעיף 15(א) לחוק התרופות (חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970), משלא הוכח היעדר יחס סביר בין הפיצוי לנזק שניתן היה לצפותו. בית המשפט קבע כי הוראות סעיף 14 לחוק התרופות אינן חלות לגבי פיצוי מוסכם.

חלק ב - סעדים והכרעות נוספות

הלוואת העמלה שלא הושבה: 970,935 ₪ לתובעת 1, מכל הנתבעים ביחד ולחוד, למועד הגשת התביעה

פיצוי מוסכם: 1,529,006 ₪ לתובעים 2 ו-3, מנתבעים 1, 3 ו-4 ביחד ולחוד, בהפרש עד סכום התביעה (2,500,001 ₪)

נספח הביטול וההסכמה ההדדית: ניתן לו תוקף ככל שתוכנו מתיישב עם פסק הדין, רק כלפי נתבעים 1, 3 ו-4

סעד הצהרתי: אין לנתבעים אחזקות או זכות בחברה או במניותיה

הוצאות: אגרה ותשלומי הקלטה ותמלול כפי ששולמו, עם הפרשי הצמדה וריבית, מכל הנתבעים ביחד ולחוד

שכר טרחה: 214,726 ₪, עם ריבית והצמדה

לעיון בתחום: משפט אזרחי ומסחרי

הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.

קראו גם: ביטול חיוב במדור שאינו קיים במזונות זמניים הצהרה על בעלות בפיקדון מול עיקול: המחאת זכות הטעיה והפרת תום לב ברשות מקומית במכרז דיור מוגן

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

יש לכם שאלות בנושא?

אנחנו כאן לעזור. השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם לשיחת ייעוץ ראשונית.

צור קשר עכשיו