בית הדין הרבני הגדול נדרש לבקשת רשות ערעור על החלטה שפסלה את בא כוחו של המערער מלייצגו, מחשש להסתתמות טענותיה של המשיבה.
החלטה
פרטי הערכאה
החלטה בתיק 1598418/1. בית הדין הרבני הגדול ירושלים, לפני כבוד הדיין הרב צבי בן יעקב. ההחלטה ניתנה ביום כ"ז בתמוז התשפ"ו, 12/07/2026.
טענות הצדדים
המערער (באמצעות בא כוחו) טען כי מקומה של עבירת אתיקה אינו בבית הדין הרבני אלא בפורום משמעתי. לגופו של עניין נטען כי הפגישה עם המשיבה התקיימה לפני כעשר שנים, ארכה דקות ספורות בלבד, וכי המייצג הבהיר לה שאינו הכתובת לכך בהיותו חבר של בעלה. עוד נטען כי המשיבה מבקשת לפסול את הייצוג רק כדי למנוע מהבעל ייעוץ בחינם. המשיבה טענה כי יש לפסול את המייצג בשל ניגוד עניינים חמור, פגיעה בכללי האתיקה וחשש ממשי להסתתמות טענות. לטענתה, היא התייעצה עמו בעבר, חשפה בפניו פרטים אינטימיים על בגידות הבעל, והוא ייעץ לה לאסוף מידע. מאחר שהמייצג הוא שכן באותו בניין מגורים וחבר משפחה, חקירתה על ידו תגרום לה לפחד ולבלבול, ולא תאפשר לה לדבר בחופשיות.
השאלה המשפטית
האם נתונה לבית הדין הרבני הסמכות לפסול מייצג מליצג בעל דין מחשש ל"הסתתמות טענות" של הצד שכנגד, אף שבירור עבירות אתיקה מסור לערכאה משמעתית אחרת?
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית הדין דחה את בקשת רשות הערעור ואישר את פסילת המייצג משני טעמים:
1. חובתו של בית הדין לקיים הליך הוגן ודיון תקין, ולמנוע מצב בו יסתתמו טענותיה של המשיבה. חובה זו נגזרת מהציווי "בצדק תשפוט עמיתך" (כפי שנומק בהרחבה בהחלטת בית הדין קמא שאושרה במלואה), המחייב את הדיינים לסלק כל חשש שבעל דין יפחד להגיד את טענותיו.
2. אף שבירור עבירות אתיקה מקומו בבית הדין המשמעתי, האחריות לניהול דיון הגון והוגן נתונה לפתחו של בית הדין הרבני. כאשר בית הדין מתרשם כי טענות בעל דין אכן יסתתמו מחמת זהות המייצג, חובתו לפעול להבטחת הליך הוגן, ובכלל זה לפסול את המייצג ומשרדו.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
בקשת רשות הערעור: נדחתה על הסף
הוצאות משפט: אין צו להוצאות (משלא התבקשה תגובת המשיבה)
לעיון בתחום: דיני משפחה
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.
קראו גם: רשלנות עו"ד באימות חתימה מזויפת על שטר משכנתה אחריות אישית של נושאי משרה בחברה שחוסלה