פסק הדין עסק בתובענה כספית ונזיקית שהגישה אם, לאחר פטירת בעלה, נגד בנה, כלתה ונכדה, בטענה כי הבן ניצל את שליטתו בחשבונות הבנק המשפחתיים ונטל מהם כספים רבים לטובתו.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין תמ"ש 59669-12-20 פלונית נ' אלמוני ואח' ניתן בבית משפט לענייני משפחה בירושלים, כב' השופטת ריבי לב אוחיון. פסק הדין ניתן ביום י"א אלול תשפ"ו, 24 אוגוסט 2026.
טענות הצדדים
טענות התובעת: הנתבע 1 (בנה) ניצל את שליטתו בחשבונות הבנק של ההורים לאחר שהאב עבר אירוע מוחי, ומשך כספים רבים לטובתו ולטובת משפחתו ללא ידיעתה או הסכמתה. כתוצאה מכך רוקנו החשבונות, והיא נותרה ללא יכולת לשלם את יתרת התמורה עבור דירתה החדשה. טענות הנתבעים: הכספים ניתנו לנתבע 1 במתנה על ידי ההורים, מרצונם החופשי, כהוקרת תודה על הטיפול המסור בהם. לטענתם כל פעולה נעשתה בהסכמת האב המנוח ולאחר מכן בהסכמת התובעת, כפי שעולה ממסמך בכתב ידה המאשר את פעולותיו.
השאלה המשפטית
האם הכספים שניטלו על ידי הבן מחשבונות ההורים ניתנו לו במתנה, והאם חלה בנסיבות אלו "חזקת המתנה"?
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט קיבל את התביעה במרביתה ודחה את טענת המתנה של הנתבעים, מהנימוקים הבאים:
א. אי-תחולת חזקת המתנה: בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה לא מתקיימת "חזקת המתנה". הנתבע 1 צורף לחשבונות הבנק כדי לנהל את רכוש ההורים בשל מצבו הרפואי של האב, ולא כדי לקבל את הכספים במתנה. חזקה על אדם מבוגר שלא ירוקן את עצמו מרכושו בחייו ויעניק את כולו במתנה, ובפרט כאשר הוא נזקק לכספים לתשלום עבור דירתו. משכך, נטל ההוכחה כי מדובר במתנה מוטל על הנתבע 1.
ב. נטל הוכחה מוגבר לקיומה של מתנה: משנשללה חזקת המתנה, על הטוען לקבלת מתנה מאדם מבוגר, ובפרט מאדם שנפטר, מוטל נטל הוכחה כבד המחייב ראיות חיצוניות וברורות. עסקת מתנה טעונה רמה גבוהה של הוכחת גמירת דעת לפי סעיף 6 לחוק המתנה, תשכ"ח-1968, ובאמצעות דיני החוזים לפי סעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. הנתבע 1 לא הציג כל אסמכתא או הסכם בכתב המעידים על גמירות דעת ההורים להעניק לו מתנות, ועדותו היחידה אינה מספקת.
ג. בטלות המסמך מיום 29.9.2020: המסמך מיום 29.9.2020, אף שנכתב בכתב ידה של התובעת, נקבע כחסר תוקף. התובעת סמכה על הנתבע 1 ולא ידעה כי נעשה שימוש בסכום של כ-1,500,000 ₪. סמיכות הזמנים בין גילוי המשיכות לבין עריכת המסמך הובילה למסקנה כי הוא נועד להכשיר בדיעבד את הפעולות.
ד. קביעת החלוקה על דרך האומדנא: ביחס למשיכות המזומן ולתשלומים הבלתי מזוהים, ולנוכח פערי הכוחות ושליטתו המלאה של הנתבע 1 בכספים, קבע בית המשפט על דרך האומדנא את החלוקה בין הכספים ששימשו את ההורים לבין אלו שניטלו לצורכי הנתבעים.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
השבת כספים בגין רכישת משרדים: 691,728 ₪ לתובעת
השבת כספים בגין רכישת רכבים: 141,388 ₪ ועוד 8,089 ₪ לתובעת
השבת כספים בגין משיכות בשיקים והעברות: 450,000 ₪ לתובעת
השבת כספים בגין שיפוצים: 67,260 ₪ לתובעת
השבת כספים בגין פוליגרף ופרסום: 53,490 ₪ לתובעת
השבת כספים בגין לימודים: 32,500 ₪ לתובעת
השבת כספים בגין מיסי מועצה ומחשב: 6,995 ₪ לתובעת
השבת כספים בגין משיכות מזומן: 100,000 ₪ לתובעת
השבת כספים בגין תשלומים בלתי מזוהים: 15,000 ₪ לתובעת
סה"כ השבה מנתבעים 1-2: 1,566,450 ₪ לתובעת (בתוספת ריבית והצמדה כחוק)
מתוך הסכום הכולל, חבות נתבע 3: 40,000 ₪ לתובעת (בתוספת ריבית והצמדה כחוק)
הוצאות משפט (נתבעים 1-2): 80,000 ₪ לתובעת
הוצאות משפט (נתבע 3): לא נפסק
לעיון בתחום: דיני משפחה
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.