ההחלטה עוסקת בבקשת הנתבע בתביעת לשון הרע לחייב את התובעים, השוהים בחו"ל, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו.
החלטה
פרטי הערכאה
החלטה בעניין הפקדת ערובה - ת"א 20316-10-25 פינרמן ואח' נ' קוגן. בית משפט השלום בירושלים, כבוד השופטת הבכירה מרים קסלסי. ההחלטה ניתנה ביום י"ח חשוון תשפ"ז, 29 אוקטובר 2026.
טענות הצדדים
התביעה העיקרית היא תביעת לשון הרע על סך 216,000 ₪ לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965. התובעים טוענים כי הנתבע ניהל נגדם מסע השמצה בפייסבוק, ותובעים פיצוי סטטוטורי, התנצלות פומבית והסרת הפרסומים. הנתבע כופר בעילה וטוען להגנות לפי החוק: אמת דיברתי, תום לב וענין ציבורי. הנתבע ביקש לחייב את התובעים בערובה בסך 20,000 ₪ לפי תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. לטענתו, התובעים שוהים בחו"ל תקופה ארוכה, בניגוד לאמור בסעיף 3 לכתב התביעה על שהייה זמנית. הוא מוסיף כי אין להם כתובת מגורים בישראל, וכי כתובתם למסירת כתבי בי דין היא משרד בא כוחם. עוד נטען כי בא כוחם ביקש לפטור אחד מהם מהתייצבות לקדם המשפט, כי הם מצויים בהליך להסדרת מעמדם בבריטניה, וכי חוב בסך 82,000 ₪ לא נפרע. התובעים טוענים כי יש לדחות את הבקשה על הסף ולגופה, שכן היא סתמית, מאוחרת, בלתי מבוססת ומוגשת בחוסר תום לב כדי להסיט את הדיון. לטענתם, התובע הוא בעל מניות בחברה החייבת, התביעה נסמכת על ראיות ברורות וישירות וההליך אינו מורכב. עוד נטען כי החוב הוא בין שתי חברות בע"מ ואינו חוב אישי של התובע.
השאלה המשפטית
האם יש לחייב את התובעים, השוהים בחו"ל ללא כתובת מגורים בישראל, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע לפי תקנה 157(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ובאיזה סכום.
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט קיבל את הבקשה משישה נימוקים:
1. בית המשפט קבע כי טענות עובדתיות בתגובת התובעים לא נתמכו בתצהיר, ולכן היה מקום לקבל את הבקשה כבר מטעם זה. עם זאת דן בנימוקים לגופם.
2. לפי תקנה 157(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, תכלית הערובה היא להבטיח את הוצאות הנתבע אם התביעה תידחה. לכן מורכבות ההליך או פשטותו אינם רלוונטיים.
3. בית המשפט קבע כי התובעים עזבו את הארץ לתקופה לא קצובה וכי לא הוכח רכוש בארץ. בעלות במניות בחברה אינה מלמדת על שווייה, בפרט כשלטענה החברה חייבת כספים שטרם שולמו.
4. בית המשפט קבע כי על פי כתבי הטענות בלבד, סיכויי התביעה נמוכים או שווים לסיכויי דחייתה, משום שקיים סיכוי שאחת מההגנות לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, תתקבל.
5. בית המשפט קבע כי העדר מען בישראל ובחו"ל הוא טעם נוסף לחיוב בערובה, בהשוואה לרע"א 8730/10.
6. בית המשפט קבע כי הסכום המבוקש נמוך ביחס להוצאות משפט שנפסקות ולתעריף המינימלי המומלץ של לשכת עורכי הדין, ולכן אינו חוסם את זכות הגישה לערכאות, בהשוואה לרע"א 7799/20.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
בקשה להפקדת ערובה: התקבלה
ערובה שעל התובעים להפקיד: 20,000 ₪
אופן ההפקדה: 4 תשלומים חודשיים שווים
אי-הפקדת תשלום במועדו: התביעה תימחק ללא התראה נוספת
הוצאות בקשה לנתבע: 1,500 ₪, בתוספת ריבית שקלית
קדם משפט: ייקבע רק לאחר הפקדת מלוא הערובה ובתנאי שאחד התובעים יוכל להתייצב
לעיון בתחום: לשון הרע
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.
קראו גם: ביטול פסק דין בהיעדר הגנה בתביעת לשון הרע קללות בסכסוך עבודה ועילת לשון הרע חיוב חברה תובעת בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעים

