פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות בחיפה בתביעה צרכנית בגין מכירת נעליים שנטען כי אינן מקוריות, אי-השבת כספים לאחר ביטול העסקה, פיצויים לדוגמה ובקשה להרמת מסך ההתאגדות.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין בת"ק 43364-03-25 שלו נ' חלמיש ואח'. בית משפט לתביעות קטנות בחיפה, כבוד השופט אבישי רובס, סגן נשיאה. פסק הדין ניתן ביום ד' כסלו תשפ"ז, 14 נובמבר 2026.
טענות הצדדים
התובעת טענה כי רכשה באתר שמופעל על ידי הנתבעת 3 שני זוגות נעליים של המותג UGG בסך של 989.04 ₪. לטענתה, התברר כי הנעליים מזויפות ופגומות. היא טענה כי הנתבעים הטעו אותה, כי ביטלה את העסקה והחזירה את הנעליים, וכי כספה לא הושב. היא ביקשה השבת התשלום ופיצויים, לרבות פיצויים לדוגמה שאינם תלויים בנזק, בסך כולל של 37,000 ₪. היא ביקשה גם להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את הנתבעים 1 ו-2 בחוב החברה. הנתבעים טענו כי אין יריבות בינם לבין התובעת. הנתבע 2 לדבריהם אינו בעל מניות או נושא משרה, והנתבע 1 לא התקשר עמה אישית. הם טענו כי לא הוטעתה, כי למיטב ידיעתם המוצר מקורי, וכי התובעת לא הוכיחה זיוף, בין היתר בחוות דעת מומחה. עוד טענו כי העסקה בוטלה והתשלומים הוחזרו, כי לא נגרם לתובעת נזק נפשי, וכי לא התקיימו התנאים לפיצויים לדוגמה.
השאלה המשפטית
האם מכירת נעליים לא מקוריות כמוצר מקורי היא הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, ומהם הסעדים להם זכאית התובעת, לרבות פיצויים לדוגמה. עוד נדרש להכריע אם יש להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את בעלי המניות בחוב החברה.
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט קיבל את התביעה כלפי הנתבעים 1 ו-3 מששה נימוקים:
1. הטעיה לפי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981: בית המשפט קבע כי הנעליים אינן מקוריות. התובעת ועדיה היו מהימנים, והנתבעים לא הציגו ראיה למקוריות אף שהנעליים הוחזרו לידיהם והנטל עבר אליהם. פרסומי החברה ונציגיה הציגו את המוצר כמקורי.
2. זכות ביטול והשבה לפי סעיפים 2(א)(1), 32(א) ו-32(ב) ולפי סעיפים 14ג(ג)(1) ו-14ה(א)(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981: התובעת ביטלה כדין עסקה מרחוק, שנעשתה בהטעיה.
3. אי-השבת כספה: בית המשפט קבע כי הנתבעים לא החזירו 659.36 ₪, שכן ראיותיהם לא הוכיחו זיכוי.
4. פיצוי לדוגמה לפי סעיף 31א(א)(4) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981: אי-השבת התמורה מצדיקה פיצוי לדוגמה. סעיף 31א(ג) ביחד עם סעיף 23א(ב) לא חל, כי לא התקיימה אף אחת מהנסיבות המחמירות. סעיף 31א(א) אינו מקנה פיצוי לדוגמה בגין הטעיה.
5. עוגמת נפש: בית המשפט קבע כי התובעת הוכיחה עוגמת נפש משמעותית מהתנהלות החברה.
6. הרמת מסך לפי סעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט-1999: הנתבע 1 הוא בעל מניות יחיד והרוח החיה בחברה, ועשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות. לא הוכחה זיקה של הנתבע 2 להטעיה, שכן העסקה קדמה להעברת המניות אליו.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
תשלום שלא הוחזר: 780 ₪ לתובעת, מהנתבעים 1 ו-3 ביחד ולחוד
עוגמת נפש: 7,000 ₪ לתובעת, מהנתבעים 1 ו-3 ביחד ולחוד
פיצוי לדוגמה: 10,000 ₪ לתובעת, מהנתבעים 1 ו-3 ביחד ולחוד
אגרת תביעה: 370 ₪, מכל הנתבעים ביחד ולחוד
הוצאות משפט נוספות: 5,000 ₪, מכל הנתבעים ביחד ולחוד
הרמת מסך כלפי הנתבע 2: נדחתה
פיצוי לתובעת מהנתבע 2: לא נפסק, והוא חויב בהוצאות בלבד
לעיון בתחום: משפט אזרחי
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.

