חזרה למאמרים

תביעה נגד רשמת הוצאה לפועל וחסינות שיפוטית

פורסם 21 בנובמבר 2026
תביעה נגד רשמת הוצאה לפועל וחסינות שיפוטית

פסק הדין דן בתביעת פיצויים שהוגשה נגד רשמת הוצאה לפועל, לשכת ההוצאה לפועל והמדינה, ובבקשה לסלקה על הסף מחמת חסינות שיפוטית והליך ערעור מקביל.

פסק דין

פרטי הערכאה

פסק דין תאד"מ 24247-07-26 כרמון נ' לשכות ההוצאה לפועל. בית משפט השלום ברמלה, כבוד הרשמת הבכירה איילת גלעדי. פסק הדין ניתן ביום ד' כסלו תשפ"ז, 14 נובמבר 2026.

טענות הצדדים

התובע הגיש תביעה נגד מדינת ישראל - רשות האכיפה והגביה, לשכת ההוצאה לפועל ברמלה ורשמת ההוצאה לפועל, ודרש פיצוי בסך 18,000 ₪. לטענתו, לאחר שפרע את חוב המזונות ו"איפס" את התיק, הרשמת דחתה את בקשתו לסגירת התיק ועיקלה את משכורתו. עוד טען כי הוטלו עליו עיקולים נוספים ועיכוב יציאה מהארץ, וכי במהלך פגישה בלשכה סירבה פקידה לתת לו שירות והוציאה אותו באמצעות אבטחה. התובע ייחס לרשמת כוונת זדון ושימוש לרעה בכוחה, וטען כי היא פעלה בחריגה מסמכות ופגעה בזכויותיו לפי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. בתשובתו טען כי הרשמת "הפכה עצמה ליריבה משפטית", כי היא פקידה ממשלתית שאינה נהנית מחסינות, וכי תביעתו מכוונת נגד מחדלי הרשות ולא נגד הזוכה.

הנתבעים ביקשו לסלק את התביעה על הסף מחמת חסינות שיפוטית, היעדר יריבות, היעדר עילה, מעשה בית דין ותקיפה עקיפה. הם טענו כי הסכסוך הוא בין חייב לזוכה, וכי כספי המשכורת שעוקלו הועברו לזוכה. עוד טענו כי התובע ערער על החלטות ההוצאה לפועל ותביעתו הוגשה בטרם מוצו ההליכים, וכי "איפוס יתרה" אינו חל על תיקי מזונות. לטענתם, האירוע בלשכה נבע מהתנהלותו האלימה של התובע. הם ביקשו להשית עליו הוצאות בגין הליך סרק.

השאלה המשפטית

האם ניתן לתבוע פיצויים מרשמת הוצאה לפועל, מלשכת ההוצאה לפועל ומהמדינה בגין החלטות הרשמת ופעולותיה, או שהתביעה נחסמת בשל חסינות שיפוטית ובשל קיומו של הליך ערעור מקביל.

מה נקבע

חלק א - נימוקי ההכרעה

בית המשפט קיבל את בקשת הסילוק על הסף מחמישה נימוקים:

א. חסינות שיפוטית: סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] וסעיף 73א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 שוללים הגשת תובענה נגד רשם הוצאה לפועל בגין עוולה שעשה במילוי תפקידו. בית המשפט הפנה לקביעת בית המשפט העליון ברע"א 3359/18 ובע"א 10015/17, לפיה החסינות מהותית וחוסמת גם תביעה נגד המדינה באחריות שילוחית, ואף כשנטענה רשלנות רבתי.

ב. טענת הזדון: בית המשפט קבע כי הטענות למניעים אישיים ולשיקולים זרים נטענו בעלמא, ואין ולו שביב ראיה כי הן קיימות.

ג. הגנה דומה לעובד ציבור (אגב): בית המשפט ציין אגב כי גם פקיד נהנה מהגנה דומה לפי סעיף 7א(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], למעט מעשה שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק.

ד. סגנון התביעה: בית המשפט קבע כי די בלשונו המשתלחת של התובע כדי להוות עילה עצמאית למחיקת התביעה, והפנה לתקנה 32 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 ולעפ"ס 78572-09-25.

ה. הליך מקביל (למעלה מן הצורך): בית המשפט קבע כי גם אילו הרשמת שגתה בהחלטותיה, דרכו של התובע היא ערעור, והוא אכן הגיש ערעור. ניהול הנושא בתביעה זו הוא ערעור עקיף נוסף טרם מיצוי הליכים, ודי בכך כדי לקבל את בקשת הסילוק (ע"א 10015/17).

חלק ב - סעדים והכרעות נוספות

בקשת הסילוק על הסף: התקבלה

תביעה לפיצוי בסך 18,000 ₪: סולקה על הסף

הדרך שנותרה לתובע: הערעור על החלטות ההוצאה לפועל

הוצאות: 2,000 ₪ שישלם התובע לנתבעים

לעיון בתחום: משפט אזרחי

הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

יש לכם שאלות בנושא?

אנחנו כאן לעזור. השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם לשיחת ייעוץ ראשונית.

צור קשר עכשיו