הסכסוך נוגע לבניית בית מגורים במושב. הנתבע 1 תבע יתרת תמורה בסך 825,854 ₪. התובעים תבעו בכתב תביעה מתוקן סך של 1,444,750 ₪ בגין ליקויי בנייה, עבודות שלא בוצעו והשבת כספים. התביעות אוחדו.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין בת"א 25519-01-23 איטח ואח' נ' גדליה ואח', מאוחד עם ת"א 27766-07-22 גדליה נ' איטח ואח'. בית משפט השלום באשדוד, כבוד הנשיא עמית יריב. פסק הדין ניתן ביום כ"ג חשוון תשפ"ז, 03 נובמבר 2026.
טענות הצדדים
הסכסוך נוגע לבניית בית מגורים במושב. הנתבע 1 תבע יתרת תמורה בסך 825,854 ₪. התובעים תבעו בכתב תביעה מתוקן סך של 1,444,750 ₪ בגין ליקויי בנייה, עבודות שלא בוצעו והשבת כספים. התביעות אוחדו.
עמדת הנתבע 1: ההסכם המחייב נחתם בספטמבר 2021 בתמורה של 1,200,000 ₪ בתוספת מע"מ. התמורה הופחתה בהנחה מותנית לסך של 1,100,000 ₪ בתוספת מע"מ, והיא בוטלה משום שהתובעים לא עמדו במועדי התשלום. עבודות הפיתוח הוחרגו מההסכם והוא ביצע עבודות פיתוח נוספות. הוא גם טען שהתובעים הפיצו נגדו דברי לשון הרע. בתביעה שכנגד טען כי תפקידו היה יזם ומנהל בנייה, כי עבודות הביצוע נמסרו לאחרים, וכי הליקויים, ככל שקיימים, נקודתיים. לחלופין טען כי התערבות התובעים בתיקונים ניתקה את הקשר הסיבתי, וכי יש לייחס להם אשם תורם.
עמדת התובעים: ההסכם המחייב הוא הצעת מחיר משנת 2019 בתמורה של 720,000 ₪ בתוספת מע"מ. מסמך 2021 הוכן לצורך שמאי הבנק. לשיטתם הוסכם שעבודות הפיתוח כלולות בתמורה, והן לא בוצעו למעט שתי חומות. הם טענו כי שילמו ביתר, וכי יש ליקויים חמורים, ובראשם כשל בקונסטרוקציית הגג, שעלות תיקונו לפי מומחה בית המשפט היא 1,240,888 ₪. הם ביקשו גם השבת 30,000 ₪ בגין שירותי אדריכלית שלא ניתנו.
השאלה המשפטית
מהו ההסכם המחייב בין הצדדים ומהי התמורה שנקבעה בו, מהי יתרת התמורה שיש לשלם, האם הנתבע 1 אחראי לליקויי הבנייה ובאיזה היקף הוכחו הנזקים, והאם הוכחה עוולת לשון הרע.
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט הכריע בתביעות בשבעה נימוקים:
בית המשפט קבע כי ההסכם המחייב הוא ההסכם החתום משנת 2021. הצעת המחיר משנת 2019 אינה נושאת את שמות התובעים, אינה חתומה ותוקפה 30 ימים.
בית המשפט קבע כי הצדדים התנהלו לפי תמורה של 1,100,000 ₪ בתוספת מע"מ. לא הוכח כי ההנחה הותנתה במועדי תשלום, שכן אין לכך הוראה בהסכם או בהתכתבות מזמן אמת.
בית המשפט קבע כי התובעים לא הוכיחו הסכמה להכללת עבודות הפיתוח בתמורה, וכי הנתבע 1 לא הוכיח את היקף העבודות ושוויין, בהיעדר חשבוניות, מדידות או אישור התובעים לטבלאותיו.
בית המשפט קבע כי לא הוכחו עבודות שלא בוצעו, זיכויים נוספים ושירותי אדריכלות.
בית המשפט קבע כי בחוות דעת מומחה בית המשפט לא הוצגו חישובים הנדסיים, הבדיקה הייתה מוגבלת ולא נבחנו חלופות חיזוק. לכן לא אומץ אומדן הפירוק והבנייה מחדש, ופוצו רק ליקויים נקודתיים שאישר המומחה מטעם הנתבע 1.
בית המשפט קבע כי לא הוכח אשם תורם.
לפי סעיפים 1 ו-2 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, על התובע להוכיח פרסום. הפרסום לא הוכח, וסעיף 7א לחוק אינו פוטר מכך.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
יתרת תמורה חוזית: 264,591.40 ₪ לנתבע 1
ביטול ההנחה (117,000 ₪): נדחתה
עבודות פיתוח (164,473 ₪): נדחתה
לשון הרע (77,189 ₪): נדחתה, וכן בקשת פיצול הסעדים
השבה, זיכויים ואדריכלות: נדחו
ליקויים שהוכחו, בסך כולל של 5,550 ₪ לתובעים: 1,150 ₪ חדרים רטובים, 1,350 ₪ איטום גג, 1,000 ₪ שיפועי פיתוח, 1,000 ₪ מרזבים וניקוז, 150 ₪ סדק בגבס, 900 ₪ חשמל
יתר רכיבי התביעה בגין ליקויים: נדחו
סה"כ לתשלום: 259,041.40 ₪ מהתובעים, ביחד ולחוד, לנתבע 1, בהפרשי הצמדה וריבית מיום 14.7.2022
הוצאות: כל צד נושא בהוצאותיו
לעיון בתחום: משפט אזרחי
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.
קראו גם: תמורת מכסת חלב ועשיית עושר ולא במשפט דמי שימוש בחניות לאחר סיום הסכם והתיישנות

