התובעת, מפעילת חניון בנתניה, השכירה לנתבעת, רשות המסים, חניות לפי הסכם בכתב לשנת 2007 בסך 340 ש"ח לחניה לחודש כולל מע"מ. לטענתה, בפגישה בחודש יוני 2008 הוסכם על 670 ש"ח בתוספת מע"מ לחניה, אך הנתבעת חדלה לשלם באופן סדיר. לפיכך דרשה התובעת 850 ש"ח בתוספת מע"מ לחניה, ולחלופין 740 או 670 ש"ח. התובעת טענה להפרת הסכם, לחוסר תום לב, לרשלנות ולעשיית עושר ולא במשפט. בכתב התביעה נתבעו 4,312,968 ש"ח דמי חניה ו-6,000,000 ש"ח נזקים, והתביעה הועמדה לצורכי אגרה על 5,000,000 ש"ח. עוד טענה כי מרוץ ההתיישנות החל ביום 11.3.2015 או ביום התשלום האחרון, בהסתמך על סעיף 9 לחוק ההתיישנות.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין ת"א 36445-02-21 נטע חניונים בע"מ נ' מדינת ישראל - רשות המסים. בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו, כבוד השופטת מיכל עמית - אניסמן. פסק הדין ניתן ביום ג' חשוון תשפ"ז, 14 אוקטובר 2026.
טענות הצדדים
התובעת, מפעילת חניון בנתניה, השכירה לנתבעת, רשות המסים, חניות לפי הסכם בכתב לשנת 2007 בסך 340 ש"ח לחניה לחודש כולל מע"מ. לטענתה, בפגישה בחודש יוני 2008 הוסכם על 670 ש"ח בתוספת מע"מ לחניה, אך הנתבעת חדלה לשלם באופן סדיר. לפיכך דרשה התובעת 850 ש"ח בתוספת מע"מ לחניה, ולחלופין 740 או 670 ש"ח. התובעת טענה להפרת הסכם, לחוסר תום לב, לרשלנות ולעשיית עושר ולא במשפט. בכתב התביעה נתבעו 4,312,968 ש"ח דמי חניה ו-6,000,000 ש"ח נזקים, והתביעה הועמדה לצורכי אגרה על 5,000,000 ש"ח. עוד טענה כי מרוץ ההתיישנות החל ביום 11.3.2015 או ביום התשלום האחרון, בהסתמך על סעיף 9 לחוק ההתיישנות.
הנתבעת טענה להתיישנות, ולחלופין לשיהוי. לגופו של עניין טענה כי מכוח הסכם רכישה משנת 1986 יש למדינה זכות שימוש ללא תמורה בכ-21 חניות במפלס מינוס 6, ולכן שילמה רק החזר הוצאות בגין אותן חניות. עוד טענה כי מימשה אופציה להארכת ההסכם עד 31.12.2009 וכי שילמה את הסכומים שנקבעו אצלה.
השאלה המשפטית
מהו התעריף ומהו מספר החניות שהנתבעת חבה בגינם לאחר סיום ההסכם בכתב, והאם התביעה התיישנה, כולה או חלקה, לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, לרבות לפי סעיף 9 לחוק.
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט קבע את הכרעתו על הנימוקים הבאים:
א. בית המשפט קבע כי ההסכם בכתב הסתיים בחודש ספטמבר 2008, כי תנאיו המהותיים השתנו מאותו מועד, וכי טענת מימוש האופציה נדחתה.
ב. לפי סעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, ולפי עניין גרין, חוזה יכול להיכרת בהתנהגות. לכן נבחנה התנהלות הצדדים בזמן אמת.
ג. בית המשפט קבע כי ההסכם בכתב הקנה 40 חניות כמקשה אחת, ללא אבחנה בין סוגי חניות. עד הנתבעת לא ידע על זכויות המדינה במפלס מינוס 6 בעת ההתקשרות, ולפיכך נדחתה טענת הנתבעת לתשלום כולל בגין 21 חניות ללא תמורה.
ד. בית המשפט קבע כי הנתבעת חנתה במפלס מינוס 1, סימנה את החניות לשימושה הבלעדי ולא השתמשה בחניות שבמפלס מינוס 6.
ה. בית המשפט קבע כי בין ספטמבר 2008 לספטמבר 2015 נעשה שימוש ב-43 חניות, ובין אוקטובר 2015 לינואר 2017 ב-21 חניות. בגין כולן חבה הנתבעת בדמי שימוש מלאים.
ו. בית המשפט קבע כי התעריף הוא 670 ש"ח בתוספת מע"מ: התובעת עצמה חייבה בתעריף זה גם לאחר מכתבה מיום 25.7.2012, והנתבעת שילמה בהתאם לקביעתה שלה, כפי שהודה עד הנתבעת. משקל הפרוטוקול מיום 11.3.2015 הוגבל.
ז. לפי סעיף 6 לחוק ההתיישנות, בהפרה עתית נמשכת כל חודש יוצר עילה. התובעת ידעה בזמן אמת על אי-התשלום והצהירה בקדם משפט כי נמנעה מלתבוע, ולכן התיישנה התקופה שלפני 16.2.14.
ח. סעיף 9 לחוק ההתיישנות לא חל, לפי עניין בן חיים, עניין רובאב ועניין אלנקווה: פרוטוקול ועדת המכרזים עסק בהתקשרות עתידית ולא כלל הודאה מפורשת ומלאה, והתשלומים נעשו לפי תפיסת הנתבעת. מועד התשלום האחרון אינו מתחיל מרוץ חדש.
ט. טענת הנתבעת כי הפסיקה לחנות מאוקטובר 2015 נדחתה, משום שהוכח שימוש מתמשך.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
תביעה לדמי שימוש חודשיים: התקבלה חלקית
סכום לתשלום על ידי הנתבעת לתובעת: 552,679 ₪
ריבית: ריבית שקלית על כל חודש, ממועד היווצרות החוב ועד מתן פסק הדין
פסיקתה: התובעת רשאית להגיש בקשה בצירוף תחשיב
תביעה לדמי אחזקה: נדחתה, כי לא נתבעה בכתב התביעה
תביעה לנזקים: נדחתה, כי לא הוכחו
שכר טרחת עו"ד: 150,000 ₪ בצירוף ריבית שקלית מהיום
החזר אגרה: 50% מהאגרה ששולמה, בתוספת ריבית שקלית
לעיון בתחום: משפט אזרחי
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.