התובעות טענו כי רכב שהיה מבוטח אצל הנתבעת פגע במתקן לשטיפת כלי רכב בתחנת דלק, ותבעו את עלות תיקון המתקן ואת שכר השמאי. הנתבעת כפרה הן באחריות והן בנזק.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין תאד"מ 23198-12-22 שפר את אלי לוי (1993) הסעות והובלות בע"מ ואח' נ' איילון חברה לביטוח בע"מ. בית משפט השלום בראשון לציון, כב' הרשמת הבכירה לימור נסים - לב. פסק הדין ניתן ביום א' חשוון תשפ"ז, 12 אוקטובר 2026.
טענות הצדדים
התובעות טענו כי נהג הרכב הונחה להעביר את תיבת ההילוכים למצב סרק (N), אך במהלך השטיפה העביר אותה למצב נסיעה (D), והרכב התקדם בכוחו ופגע במתקן. הן תבעו 69,796 ₪: 66,996 ₪ לתיקון המכונה לפי חוות דעת שמאי וחשבונית, ו-2,800 ₪ שכר השמאי.
לעומת זאת, הנתבעת טענה כי הנהג השאיר את הרכב במצב N והאירוע נגרם מתקלה במתקן או במסוע, ובתמיכה בכך הגישה חוות דעת מומחה. עוד טענה כי אורות הבלם אינם נראים דולקים בסרטון. הנתבעת חלקה גם על הנזק: השמאי הגיע לאחר תחילת התיקון, החלקים שהוחלפו לא הוצגו, לא הוצגה קבלה על תשלום החשבונית, והצעת המחיר והחשבונית נושאות אותו מועד ושעה.
השאלה המשפטית
האם התובעות הוכיחו, במאזן ההסתברויות, כי נהג הרכב המבוטח אחראי לפגיעה במתקן השטיפה, והאם הוכחו הנזק ושיעורו חרף היעדר קבלה על תשלום חשבונית התיקון.
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט קיבל את התביעה במלואה, מהנימוקים הבאים:
א. תיעוד האירוע בסרטון: בית המשפט קבע כי הסרטון מראה את הרכב מתקדם קדימה מהר יותר מהרולר במסוע ואף עובר מעליו. מכך הסיק כי סביר יותר שהרכב הועבר מ-N להילוך נסיעה והתקדם בכוחו, ולא שנדחף בידי המסוע בלבד.
ב. עדות מפעיל המכונה: בית המשפט קבע כי עדות המפעיל, שלפיה הורה לנהג להעביר ל-N ובהמשך ראה אותו מעביר למצב נסיעה, אינה מכרעת לבדה בשל הקשיים בה, אך גרעין גרסתו מתיישב עם רצף התנועה בסרטון.
ג. גרסת הנהג: בית המשפט קבע כי גרסת הנהג נחלשה: הוא ייחס את האירוע לתקלה במכונה בלי להצביע על תקלה קונקרטית, ולא שלל את האפשרות להעביר את ידית ההילוכים מ-N ל-D ללא לחיצה על דוושת הבלם.
ד. אורות הבלם: בית המשפט קבע כי היעדר אורות בלם בסרטון אינו מוכיח שהרכב נותר במצב N, משום שלא הוכח כי מעבר מ-N ל-D ברכב המסוים מחייב לחיצה על הבלם. לכל היותר יש בכך כדי ללמד שהנהג לא לחץ על הבלם באותו רגע.
ה. חוות דעת המומחה מטעם הנתבעת: בית המשפט קיבל את מסקנת המומחה שבשלב הראשון היה הרכב במצב N, אך לא את מסקנתו שהרכב נותר במצב זה ושהתקדמותו נגרמה מכשל במסוע: לא אותרה תקלה במסוע, לא הוצג ממצא טכני על כשל בו, וחוות הדעת לא הסבירה כיצד הרכב התקדם ביחס לרולר ועבר מעליו.
ו. הוכחת עלות התיקון: בית המשפט קבע כי עלות התיקון הוכחה במכלול ראיות: חוות דעת שמאי מפורטת, הצעת מחיר, חשבונית מס בסכום התואם לשומה, ועדויות השמאי והמנהל הטכני של החברה שביצעה את התיקון. בהסתמך על ע"א (ת"א) 51991-10-18 ועל ע"א (חי') 43503-12-20 קבע כי קבלה אינה תנאי בלעדי להוכחת עלות תיקון. אי הצגת הקבלה נשקלה לחובת התובעות כחסר ראייתי, אך לא נסתר בחקירה הנגדית אף רכיב קונקרטי מ-12 רכיבי השומה, ולא הוצגה שומה נגדית. עוד קבע כי הכלל שבו נסמכה הנתבעת, בדבר איסור השלמת חסר ראייתי באמצעות אומדן, אינו משנה את התוצאה, שכן הסכום אינו אומדן שיפוטי אלא הסכום שנקבע בחוות דעת השמאי.
ז. מועד הצעת המחיר והחשבונית: בית המשפט קבע כי זהות המועד והשעה בהצעת המחיר ובחשבונית אינה מבססת קביעה שהמסמכים נערכו באופן מלאכותי: לא הוצג מסמך סותר, והמסמכים נושאים תאריך שישה ימים בלבד לאחר האירוע וכשלושה חודשים לפני הגשת התביעה.
ח. טענת הבלאי: בית המשפט קבע כי לא הוצגה קריאת שירות, הזמנת עבודה או היסטוריית טיפולים המלמדת על בלאי או תקלה קודמת באחד הרכיבים, ואין די באפשרות כללית של בלאי כדי לגרוע רכיב מן השומה.
ט. שכר השמאי: בית המשפט קבע כי רכיב זה הוכח באופן עצמאי בחשבונית-קבלה ובאסמכתה להעברה בנקאית, וכי חוות הדעת נדרשה באופן סביר לבירור נזקי התאונה.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
תביעה: התקבלה במלואה
עלות תיקון המכונה: 66,996 ₪ לפני מע"מ
שכר השמאי: 2,800 ₪
סה"כ לתשלום לתובעות: 69,796 ₪, בצירוף ריבית שקלית כדין ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל
אגרת משפט: הנתבעת תישא באגרה כפי ששולמה
שכר בטלת עדים ומומחים: 1,500 ₪ בצירוף מע"מ לכל אחד מהעדים המומחים, ו-500 ₪ למפעיל המכונה
שכר טרחת עורך דין: 8,236 ₪
לעיון בתחום: משפט אזרחי
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.