מזונות מן העיזבון הם זכות שהחוק מקנה לבן זוגו, לילדיו ולהוריו של אדם שנפטר, ובלבד שהם זקוקים למזונות, לקבל תשלום לפרנסתם מתוך נכסי העיזבון בטרם יחולק בין היורשים. סעיף 56 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כי הזכות קמה בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה, ולפי סעיף 65(ב) לחוק הוראת צוואה השוללת או מגבילה את הזכות הזו בטלה. משמעות הדבר היא שאדם אינו יכול לנשל תלוי הזקוק לתמיכה באמצעות צוואה גרידא, והזכות למזונות מקבלת עדיפות על פני חלוקת העיזבון.
מי זכאי למזונות מן העיזבון
סעיף 56 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 מונה שלושה מעגלים של זכאים אפשריים: בן זוגו של המוריש, ילדיו והוריו, והתנאי המשותף לכולם הוא שהם זקוקים למזונות. סעיף 57 לחוק מפרט את גדרי הזכות לגבי כל אחד מהם. בן הזוג זכאי כל זמן אלמנותו, ואם נישא בשנית רשאי בית המשפט לתת מענק חד פעמי בהתאם לנסיבות ובשים לב לזכויות ילדי המוריש. ילדי המוריש זכאים עד גיל 18, ילד עם נכות כל זמן נכותו, וילד בגיר שבית המשפט ראה לפי הנסיבות שמן הראוי לקבוע לו מזונות זכאי עד גיל 23. הורי המוריש זכאים כל ימי חייהם, ובלבד שהדאגה לפרנסתם היתה עליו ערב מותו. סעיף 57(ג) מרחיב את הזכות גם לבני זוג שחיו חיי משפחה במשק בית משותף בלא שנישאו, כאשר בשעת המוות אף אחד מהם לא היה נשוי לאחר, ורואים אותם לעניין זה כאילו היו נשואים. הגדרת ילד לעניין המזונות רחבה, וכוללת לפי סעיף 57(ד) גם ילד שנולד לאחר מות המוריש, ילד שלא מנישואין, ילד מאומץ, וכן נכד שנתייתם או שהדאגה לפרנסתו היתה על המוריש ערב מותו. סעיף 58 לחוק אף מבהיר כי המזונות מן העיזבון כוללים את הוצאות הכשרתו של הזכאי למשלח יד, כך שהזכות אינה מוגבלת בהכרח לצרכי מחיה שוטפים בלבד.
כיצד בית המשפט קובע את גובה המזונות
קביעת הזכאות וגובה המזונות אינה נעשית לפי נוסחה קבועה אלא לפי שיקול דעת שיפוטי המבוסס על שורת שיקולים המנויים בסעיף 59 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965. בין השאר בוחן בית המשפט את שווי העיזבון, את מה שהזכאי עשוי לקבל מן העיזבון כיורש על פי דין או כזוכה על פי צוואה, ואת רמת החיים של המוריש ושל הזכאי כפי שהיתה ערב הפטירה לצד השינוי שחל בצרכי הזכאי עקב המוות. כן נשקלים רכושו של הזכאי והכנסתו מכל מקור, אם כי לגבי בן הזוג נקבע כי לא תיזקף הכנסה מעבודתו אלא במידה ששימשה גם ערב הפטירה לפרנסת המשפחה. סעיף 61 לחוק מוסיף כי בית המשפט קובע את סיפוק המזונות בדרך של הקצבות חוזרות, אך רשאי להורות על תשלום חד פעמי או על שילוב בין השניים כאשר הנסיבות מצדיקות זאת, ואף להתנות את התשלום בתנאים ולהבטיחו בשעבוד או בהפקדה. כאשר אין בעיזבון די כדי סיפוק המזונות לכל הזכאים, מסמיך סעיף 63 לחוק את בית המשפט לראות כחלק מן העיזבון נכסים שנתן המוריש בלא תמורה נאותה בתוך שנתיים לפני מותו, ובכך למנוע הברחת נכסים על חשבון התלויים. במקרה כזה מוסיף סעיף 64 וקובע כי בית המשפט רשאי לחלק את המזונות בין הזכאים או לפסוק אותם לאלה הנראים לו כזקוקים להם ביותר. סעיף 62 לחוק מאפשר לזכאי לבקש הגדלת המזונות וליורשים לבקש הקטנתם או ביטולם בעקבות שינוי נסיבות או גילוי עובדות שלא היו ידועות בעת הקביעה, בכפוף למגבלות שנקבעו בו.
הדרך להגשת בקשה ומעמד הזכות מול הצוואה
בקשה לקביעת מזונות מן העיזבון מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, ובהתאם לסעיף 60 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 יש להגישה לפני חלוקת העיזבון. עם זאת רשאי בית המשפט להיזקק לבקשה שהוגשה בתוך שישה חודשים לאחר החלוקה אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, ואף לפסוק מזונות למפרע החל ממות המוריש ולהורות על מזונות זמניים עד לסיום בירור הבקשה. ההליכים בענייני ירושה מתנהלים ברשם לענייני ירושה, וכאשר מוגשת התנגדות או מתקיים תנאי אחר מועברת הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה. חשוב להבהיר כי סעיף 65(ב) לחוק קובע שהוראת צוואה השוללת או מגבילה את הזכות למזונות בטלה, ולפי סעיף 65(ג) הזכות אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול ואינה עוברת בירושה. בכך מבטא החוק את התפיסה שמזונות מן העיזבון נועדו להגן על תלויים נזקקים, ולפי סעיף 107 לחוק סילוקם קודם לחלוקת יתרת העיזבון בין היורשים.
שאלות נפוצות
האם ניתן לתבוע מזונות מן העיזבון גם כאשר קיימת צוואה
כן. סעיף 56 לחוק הירושה מבהיר כי הזכות למזונות קמה בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה. יתרה מכך, סעיף 65(ב) קובע כי הוראת צוואה השוללת או מגבילה את הזכות למזונות בטלה, כך שקיומה של צוואה כשלעצמו אינו חוסם את הזכאות של תלוי נזקק.
עד איזה גיל זכאים ילדי המוריש למזונות מן העיזבון
לפי סעיף 57 לחוק הירושה ילדי המוריש זכאים למזונות עד גיל 18. ילד עם נכות זכאי כל זמן נכותו, וילד בגיר שבית המשפט מצא לפי הנסיבות כי מן הראוי לקבוע לו מזונות זכאי עד גיל 23. הגדרת ילד לעניין זה כוללת גם ילד שלא מנישואין וילד מאומץ.
מהם השיקולים המרכזיים בקביעת גובה המזונות
סעיף 59 לחוק הירושה מונה מספר שיקולים, ובהם שווי העיזבון, מה שהזכאי עשוי לקבל מן העיזבון כיורש או כזוכה, רמת החיים של המוריש ושל הזכאי ערב הפטירה, וכן רכושו והכנסתו של הזכאי. בית המשפט מפעיל שיקול דעת ומשקלל שיקולים אלו יחד לפי נסיבות המקרה.
מתי יש להגיש את הבקשה למזונות מן העיזבון
סעיף 60 לחוק הירושה קובע כי הבקשה מוגשת לבית המשפט לפני חלוקת העיזבון. בית המשפט רשאי להיזקק גם לבקשה שהוגשה בתוך שישה חודשים לאחר החלוקה אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, ורשאי לפסוק גם מזונות זמניים עד לסיום הבירור.
מזונות מן העיזבון הם מנגנון הגנה שהמחוקק העמיד לרשות תלויים נזקקים, המאזן בין רצון המוריש ובין הצורך להבטיח את פרנסתם של הקרובים לו ביותר. היקף הזכות, זהות הזכאים ואופן חישוב המזונות תלויים בנסיבות הפרטניות של כל עיזבון ובשיקול הדעת של בית המשפט לענייני משפחה, ומטבע הדברים בחינה מדויקת של מקרה קונקרטי מחייבת עיון בנתוניו המלאים ובפסיקה הרלוונטית.
קראו גם: שחרור כספים מחשבון בנק של נפטר מול הבנק ירושת פנסיה וקופות גמל מוטבים מול יורשים