הסכם שיתוף לגבי נכסים אינו מונח יחיד אלא מטריה המקיפה כמה סוגי הסכמים, בהתאם למערכת היחסים בין הצדדים ולסוג הנכס. השם המדויק וההליך הנדרש משתנים כאשר מדובר בבני זוג נשואים, בשותפים בנכס מקרקעין או בבני זוג שאינם נשואים. הבנת ההבחנה חשובה כדי לזהות איזה הסדר מתאים לכל מצב.
הסכם ממון בין בני זוג נשואים
כאשר מדובר בבני זוג נשואים, ההסדר החוזי המסדיר את יחסי הרכוש ביניהם קרוי הסכם ממון. חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, קובע כי הסכם ממון חייב להיות בכתב (סעיף 1). מעבר לדרישת הכתב, ההסכם טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית דין דתי. הסכם שנכרת לפני הנישואין ניתן לאמת גם אצל נוטריון או בפני רושם הנישואין (סעיף 2), ובכך מרחיב החוק את מסלולי האישור האפשריים בשלב זה. תכליתו של אישור ההסכם היא לוודא כי כל אחד מבני הזוג הבין את תוכן ההסכם ואת תוצאותיו וכי חתם עליו מרצונו החופשי. מדובר בהסכם שנועד להסדיר מראש את חלוקת הרכוש בין הצדדים, במקום ההסדר שקובע החוק בהיעדר הסכם.
הסדר איזון משאבים כברירת מחדל
בהיעדר הסכם ממון בין בני הזוג, חל כברירת מחדל הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק (סעיפים 3 ו-5). לפי הסדר זה, עם פקיעת הנישואין כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שווי הנכסים שנצברו במהלך תקופת הנישואין. ההסדר אינו חל על נכסים שהיו לבן הזוג עוד לפני הנישואין, וכן אינו חל על מתנות ועל ירושות שקיבל במהלך הנישואין. נכסים אלה נותרים בבעלות בן הזוג שלו הם שייכים ואינם נכנסים למסת האיזון. הסדר איזון המשאבים כולל גם זכויות עתידיות, ובכללן זכויות לפנסיה ולפיצויי פרישה (סעיף 5(ג)). המשמעות היא שגם זכויות שטרם התגבשו במלואן במועד פקיעת הנישואין עשויות להיכלל בחישוב. הסכם ממון מאפשר לבני הזוג לקבוע הסדר שונה מברירת המחדל, ולהתאים את חלוקת הרכוש לנסיבות הספציפיות שלהם.
הסכם שיתוף במקרקעין והסכם בין שאינם נשואים
סוג נוסף של הסכם שיתוף לגבי נכסים נוגע לשותפים בנכס מקרקעין, למשל דירה בבעלות משותפת. הסכם שיתוף כזה נערך לפי סעיף 29 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, והוא מסדיר את ניהול הנכס המשותף, את השימוש בו ואת זכויותיהם וחובותיהם של השותפים. יתרון מרכזי של הסכם זה הוא האפשרות לרשום אותו. משנרשם ההסכם, כוחו יפה גם כלפי שותף עתידי בנכס וגם כלפי כל אדם אחר, ולא רק כלפי הצדדים המקוריים לו. סוג שלישי נוגע לבני זוג שאינם נשואים, כגון ידועים בציבור או שותפים לחיים. במקרה זה ניתן לערוך הסכם חוזי רגיל להסדרת הרכוש המשותף בין הצדדים, שכן הסדר איזון המשאבים לפי חוק יחסי ממון חל על בני זוג נשואים. הבחירה בין סוגי ההסכמים תלויה אפוא במעמד הצדדים ובסוג הנכס הרלוונטי.
מה מסדיר הסכם שיתוף במקרקעין
סעיף 29(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, מגדיר הסכם שיתוף כהסכם בין השותפים בדבר ניהול המקרקעין המשותפים והשימוש בהם ובדבר זכויותיהם וחובותיהם בכל הנוגע למקרקעין. הוא עוסק אפוא בשאלות מעשיות: מי משתמש בחלק מסוים, איך מתקבלות החלטות על הנכס, כיצד מתחלקות הוצאות האחזקה ומה קורה כשאחד השותפים רוצה למכור. בהיעדר קביעה אחרת חל סעיף 31(א), הקובע כי כל שותף רשאי בלי הסכמת יתר השותפים להשתמש במקרקעין המשותפים שימוש סביר, ובלבד שלא ימנע שימוש כזה משותף אחר. הסכם שיתוף נועד לפרט את ההסדר מעבר לכלל הכללי הזה, ולהתאים אותו לאופי הנכס ולמערכת היחסים בין השותפים, למשל בין שתי משפחות הבעלים של חלקות סמוכות או של בית דו-משפחתי.
רישום הסכם שיתוף ומה מקנה הרישום
ההבדל המשמעותי בין הסכם שיתוף לחוזה רגיל נוגע לרישום. סעיף 29(א) קובע כי הסכם שיתוף ניתן לרישום, ומשנרשם כוחו יפה גם כלפי אדם שנעשה שותף לאחר מכן וכל אדם אחר. מי שרוכש חלק בנכס לאחר הרישום מחויב אפוא בהסדר שנקבע, ואינו יכול לטעון שלא היה צד לו. לרישום בפנקסים יש גם משקל ראייתי: לפי סעיף 125 לחוק המקרקעין, רישום לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתכנו, ורישום לגבי מקרקעין לא מוסדרים יהווה ראיה לכאורה לתכנו. הסכם שלא נרשם נשאר חוזה בין הצדדים, ושאלת תוקפו כלפי צד שלישי נבחנת לפי נסיבות העניין. מכאן החשיבות של ניסוח ברור וזיהוי מדויק של הנכס, כדי שהרישום יהיה אפשרי.
הסכם שיתוף וזכות הפירוק
שותפים רבים רוצים לדעת עד כמה הסכם שיתוף יכול לקבע את המצב. סעיף 37(א) לחוק המקרקעין קובע כי כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף. סעיף 37(ב) קובע כי אם בהסכם שיתוף יש תניה השוללת או מגבילה את הזכות הזאת לתקופה העולה על שלוש שנים, רשאי בית המשפט, כעבור שלוש שנים, לצוות על פירוק השיתוף על אף התניה, אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות הענין. התקופה שבסעיף אינה מועד להגשת תביעה, והזכות לדרוש פירוק אינה פוקעת בחלוף הזמן. מי שמנסח הסכם שיתוף צריך לדעת שתניית איסור פירוק ארוכה אינה מחייבת בלי גבול, ושהיא נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט.
התחייבויות בין השותפים: דרישת הכתב
הסכמות בין שותפים לעתים כוללות התחייבות להעביר חלק מהנכס, למכור את חלקו של שותף לשותף אחר או להקנות זכות שימוש מיוחדת. סעיף 8 לחוק המקרקעין קובע כי התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב, ולכן הסכמה בעל פה בנושאים אלה אינה מספיקה. כאשר מדובר במתנה בין בני משפחה, חל גם סעיף 5 לחוק המתנה, הקובע כי התחייבות לתת מתנה בעתיד טעונה מסמך בכתב. בהסכם שיתוף דו-משפחתי נפוץ שהצדדים מתכוונים לקבוע חלוקת שימוש בקומות או בחצר, וגם הסכמות אלה כדאי לתעד בכתב ובאופן שמזהה את הנכס. התיעוד מקל על הוכחת ההסכם ועל רישומו, ומצמצם מחלוקות בעתיד.
שאלות נפוצות
מהו ההבדל בין הסכם ממון להסכם שיתוף במקרקעין?
הסכם ממון מסדיר את יחסי הרכוש הכוללים בין בני זוג נשואים וטעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית דין דתי. הסכם שיתוף במקרקעין לפי סעיף 29 לחוק המקרקעין מסדיר את ניהול נכס מקרקעין מסוים והשימוש בו בין שותפים, וניתן לרשום אותו במרשם.
האם הסכם ממון חייב להיות בכתב?
כן. סעיף 1 לחוק יחסי ממון בין בני זוג קובע כי הסכם ממון חייב להיות בכתב. בנוסף לדרישת הכתב, ההסכם טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית דין דתי, ובהסכם שנכרת לפני הנישואין ניתן לאמת אותו גם אצל נוטריון או בפני רושם הנישואין.
מה קורה אם בני זוג נשואים לא ערכו הסכם ממון?
בהיעדר הסכם ממון חל כברירת מחדל הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק. לפי הסדר זה, עם פקיעת הנישואין כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שווי הנכסים שנצברו בתקופת הנישואין, למעט נכסים שקדמו לנישואין, מתנות וירושות.
מתי מומלץ לשקול עריכת הסכם שיתוף לגבי נכסים?
מצבים שבהם נדרש הסדר כזה כוללים תרומות לא שוות לרכוש המשותף, רצון לשמור על נכסים שקדמו לקשר, נישואים שניים כאשר יש ילדים מקשר קודם, וכן רכישה משותפת של דירה. בכל אחד מהמצבים הללו הסכם מתאים יכול להבהיר מראש את זכויות הצדדים.
האם הסכם שיתוף במקרקעין חייב להיות רשום?
החוק קובע שהסכם שיתוף ניתן לרישום, ומשנרשם כוחו יפה גם כלפי אדם שנעשה שותף לאחר מכן וכל אדם אחר (סעיף 29(א) לחוק המקרקעין). הסכם שלא נרשם נשאר חוזה בין הצדדים, ותוקפו כלפי צד שלישי נבחן לפי נסיבות העניין.
האם הסכם שיתוף יכול לאסור על שותף לדרוש פירוק?
בהגבלה. סעיף 37(ב) לחוק המקרקעין קובע כי תניה השוללת או מגבילה את הזכות לדרוש פירוק לתקופה העולה על שלוש שנים אינה מחייבת את בית המשפט, והוא רשאי כעבור שלוש שנים לצוות על פירוק אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות.
הסכם שיתוף לגבי נכסים הוא שם כולל למספר הסדרים שונים, ובחירת ההסדר הנכון תלויה במעמד הצדדים ובסוג הנכס. בין בני זוג נשואים מדובר בהסכם ממון הכפוף לדרישות חוק יחסי ממון, בין שותפים בנכס מקרקעין מדובר בהסכם שיתוף לפי חוק המקרקעין, ובין בני זוג שאינם נשואים ניתן לערוך הסכם חוזי רגיל. הכרת ההבחנות בין הסוגים מסייעת להבין איזה כלי משפטי מתאים לכל מערכת יחסים ולכל נכס.
קראו גם: חינוך ילדים אחרי גירושין: החלטות ומחלוקות דירת המגורים בגירושין: זכויות, פינוי וחלוקה

