חזרה למאמרים

ירושה על פי דין: מי יורש כשאין צוואה

פורסם 16 ביוני 2026
ירושה על פי דין: מי יורש כשאין צוואה

בקצרה: כשאין צוואה, יורשים על פי דין בן הזוג של המוריש, וכן ילדיו וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, והורי הוריו וצאצאיהם (סעיף 10 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965). בן הזוג נוטל את המיטלטלין של משק הבית המשותף, ומשאר העיזבון חצי אם הותיר המוריש ילדים, צאצאיהם או הורים, ושני שלישים אם הותיר אחים, צאצאיהם או הורי הורים (סעיף 11(א) לחוק הירושה); באין אף יורש, יורשת המדינה (סעיף 17 לחוק הירושה).

ירושה על פי דין חלה בישראל בכל מקרה שבו אדם נפטר ללא צוואה תקפה. חוק הירושה, תשכ"ה-1965, קובע בפירוט מי יורש את העיזבון ובאיזה חלק, לפי סדר עדיפויות המבוסס על קרבת משפחה.

סדר הירושה לפי חוק הירושה

חוק הירושה מחלק את היורשים לשלושה קופות עיקריות. הקופה הראשונה כוללת את צאצאי המנוח - ילדים, נכדים וכן הלאה. ככלל, בן ממשיך של מנוח שנפטר לפניו יורש את חלקו של הורהו. הקופה השנייה כוללת את הורי המנוח וצאצאיהם - כלומר, האחים והאחיות. הקופה השלישית כוללת את הורי-הורי המנוח וצאצאיהם - דודים ובני דודים. בן הזוג של המנוח אינו נכלל באחת הקופות, אלא זוכה בחלק קבוע ועצמאי: חצי מן העיזבון אם הותיר המנוח ילדים, צאצאיהם או הורים; שני שלישים אם הותיר אחים, צאצאיהם או הורי הורים; וכל העיזבון אם אין יורשים אחרים (סעיף 11(א) לחוק הירושה). יורשים מקופה מאוחרת אינם זוכים כל עוד יש יורשים מקופה קודמת.

ידועים בציבור וירושה על פי דין

סעיף 55 לחוק הירושה התשכ"ה-1965 קובע כי איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף ואינם נשואים זה לזה, יזכה הניצול לחלק הירושה שהיה זוכה בו כבן זוג, ובלבד שבשעת הפטירה לא היה אחד מהם נשוי לאחר. ידועים בציבור שעומדים בתנאי סעיף 55 יורשים זה את זה גם ללא צוואה, וזכות ירושה זו שקולה לחלקו של בן הזוג לפי סעיפים 10-11 לחוק. צוואה מפורשת עדיין מומלצת: היא מאפשרת חלוקה שונה מהברירה החוקית ומחזקת את הראיות לגבי עמידה בתנאי הסעיף.

הליך קבלת צו ירושה

כדי לממש ירושה על פי דין, נדרש צו ירושה שמנפיק הרשם לענייני ירושה או בית משפט לענייני משפחה. הגשת הבקשה כוללת הצהרת יורשים החתומה בפני שני עדים, מסמכי זיהוי, תעודת פטירה ומסמכים המוכיחים את הקשר המשפחתי. הרשם מפרסם הודעה ציבורית על הבקשה ומעניק לכל מעוניין את הזכות להתנגד. לאחר תקופת המתנה ובהיעדר התנגדויות, הצו מנפיק והיורשים רשאים לממש את זכויותיהם. תהליך זה יכול לארוך בין מספר שבועות לכמה חודשים, בהתאם לנסיבות.

מי הם היורשים על פי דין

נקודת המוצא לכל שאלה של ירושה ללא צוואה היא סעיף 10 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, הקובע: "יורשים על פי דין הם: (1) מי שהיה במות המוריש בן-זוגו; (2) ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם." הרשימה הזו היא המעגל המלא של מי שעשוי לרשת כשאין צוואה, וכל אחד מהם נכנס לתמונה לפי הסדר שהחוק קובע.

שתי נקודות עולות מן הנוסח. הראשונה, בן הזוג הוא קטגוריה נפרדת, ולכן חלקו נקבע בנפרד מחלקם של קרובי הדם. השנייה, הקרבה נמדדת דרך ההורים: האחים של המוריש הם צאצאי הוריו, והדודים ובני הדודים הם צאצאי הורי הוריו. מי שאינו נמנה ברשימה, למשל גיס או חבר קרוב, אינו יורש על פי דין, וזכותו לרשת תלויה בצוואה.

מי יורש אח או אחות שנפטרו

שאלה שחוזרת לעיתים קרובות היא מה קורה לעיזבונו של אדם שנפטר בלי ילדים. כאשר המוריש הניח בן זוג וגם אחים או צאצאיהם, קובע סעיף 11(א)(2) לחוק הירושה שבן הזוג נוטל שני שלישים משאר העיזבון. אם המוריש הניח ילדים או צאצאיהם או הורים, נוטל בן הזוג חצי, לפי סעיף 11(א)(1) לחוק הירושה. ולפי סעיף 11(ב) לחוק הירושה, אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים, יורש בן הזוג את העיזבון כולו.

האחים נמנים על המעגל של "הוריו וצאצאיהם" שבסעיף 10 לחוק הירושה, ולכן מעמדם תלוי גם בשאלה אם הורי המוריש בחיים. חלוקת העיזבון בין ההורים לבין האחים, ובין אחים מאותו הורה או משני ההורים, נקבעת לפי הוראות מפורטות בחוק, ומחייבת בדיקה של מבנה המשפחה בפועל. ולפי סעיף 17 לחוק הירושה, באין יורש כלל לפי הסעיפים 10 עד 16, תירש המדינה כיורשת על פי דין.

חלקו של בן הזוג: מיטלטלין ומגורים

חלקו של בן הזוג אינו מתמצה באחוז מן העיזבון. סעיף 11(א) לחוק הירושה קובע שבן זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ורק משאר העיזבון הוא נוטל את החלק היחסי שנקבע לו. כלומר, תכולת הבית ורכב המשפחה, בכפוף למקובל ולנסיבות, עוברים לבן הזוג לפני החלוקה בין שאר היורשים.

לצד זאת, סעיף 115(א) לחוק הירושה מתייחס לדירה שהמוריש היה ערב מותו בעליה וגר בה: בן זוגו, ילדיו והוריו שגרו עמו רשאים להוסיף ולגור בה כשוכרי היורשים. ההוראה הזו חשובה במיוחד כשהדירה עוברת בירושה לכמה יורשים, שכן היא מגינה על מי שהדירה הייתה ביתו.

ירושה על פי דין, צוואה והסכם בין היורשים

הירושה על פי דין היא ברירת המחדל. מי שמבקש חלוקה אחרת צריך לערוך צוואה באחת הדרכים שהחוק מכיר בהן: לפי סעיף 18 לחוק הירושה, "צוואה נעשית בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל-פה". הסכם שנעשה בחיי המוריש אינו תחליף לצוואה: לפי סעיף 8(א) לחוק הירושה, הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו בטלים.

לאחר הפטירה המצב שונה. לפי סעיף 110(א) לחוק הירושה, נכסי העיזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית המשפט. היורשים רשאים אפוא להסכים ביניהם על חלוקה מעשית של הנכסים, למשל שאחד יקבל את הדירה ואחר את החסכונות, כל עוד הם פועלים לאחר מות המוריש.

ביטוח חיים, קופות גמל וקצבאות: סעיף 147 לחוק הירושה

לא כל כסף שמשתלם בעקבות מותו של אדם הוא חלק מהעיזבון שמתחלק לפי סדר הירושה על פי דין. סעיף 147 לחוק הירושה קובע: "סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעזבון."

המשמעות המעשית היא שכספי ביטוח חיים, וסכומים שמשתלמים מקופת קצבה או מקופת תגמולים בשל הפטירה, אינם נכללים כברירת מחדל בעיזבון. הם משתלמים לפי תנאי הפוליסה או הקופה, ולא לפי החלוקה שקובע החוק בין בן הזוג, הילדים וההורים. החריג קבוע בסעיף עצמו: כאשר הותנה שהסכום מגיע לעיזבון, הוא נכנס לעיזבון ומתחלק עם שאר הנכסים. לכן, כאשר בודקים מה מקבל כל יורש, יש לבחון בנפרד את נכסי העיזבון ואת הסכומים שמשתלמים מחוץ לו.

חובות המוריש: מה קורה לירושה כשיש נושים

היורשים על פי דין יורשים את העיזבון, אך העיזבון משמש קודם לסילוק החובות. סעיף 107 לחוק הירושה קובע: "אחרי סילוקם של חובות העזבון ושל המזונות מן העזבון תחולק יתרת העזבון בין היורשים." במילים אחרות, נושים של המוריש נפרעים מנכסי העיזבון לפני החלוקה, והיורשים מקבלים את מה שנותר.

לצד זאת, היורשים אינם הופכים כברירת מחדל לחייבים בחובות המוריש מכיסם. סעיף 126 לחוק הירושה קובע: "עד לחלוקת העזבון אין היורשים אחראים לחובות העזבון אלא בנכסי העזבון." נושה יכול אפוא לפנות לנכסי העיזבון, אך עד החלוקה אין לו פנייה לנכסים הפרטיים של היורשים. כאשר יש ספק אם נכסי העיזבון מספיקים לכיסוי החובות, סדר הפעולות, סילוק החובות ורק אחריו החלוקה, הוא שמגן הן על הנושים והן על היורשים.

מזונות מהעיזבון: זכות בן הזוג והילדים לצד הירושה

מי שמבקש להבין מה מגיע לבן זוג ולילדים כשאין צוואה צריך להבחין בין שני מסלולים: חלק בירושה, ומזונות מן העיזבון. סעיף 56 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, קובע כי אם המוריש הניח בן זוג, ילדים או הורים והם זקוקים למזונות, הם זכאים למזונות מן העזבון, בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה. סעיף 57(א) מפרט את הזכאים: בן זוגו של המוריש כל זמן אלמנותו, ילדי המוריש עד גיל 18, ילד נכה כל זמן נכותו, וילד בגיר שבית המשפט ראה לפי הנסיבות שמן הראוי לקבוע לו מזונות, עד גיל 23, וכן הורי המוריש שהדאגה לפרנסתם הייתה עליו ערב מותו. לפי סעיף 57(ג), גם מי שהיה ידוע בציבור של המוריש זכאי למזונות כאילו היו נשואים. סעיף 65(ב) קובע כי הוראת צוואה השוללת או מגבילה זכות למזונות היא בטלה.

מועד הגשת בקשה למזונות מהעיזבון

הזכות למזונות מן העיזבון כפופה למועד. סעיף 60(א) לחוק הירושה קובע כי בקשה לקביעת מזונות תוגש לבית המשפט לפני חלוקת העזבון, אולם בית המשפט רשאי להיזקק לבקשה שהוגשה תוך שישה חודשים לאחר חלוקת העזבון אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת. סעיף 60(ב) מאפשר לבית המשפט לפסוק מזונות למפרע החל ממות המוריש, וכן לפסוק מזונות זמניים עד לגמר בירור הבקשה. משמעות הדבר היא שיורשים המחלקים את העיזבון בלא לבדוק אם יש זכאי למזונות עלולים לגלות לאחר מכן כי הבקשה עדיין בתוקף. לפיכך כדאי לברר, לפני החלוקה בפועל, אם מי מבני המשפחה זכאי למזונות מן העיזבון.

צו ירושה כשהצוואה מכסה רק חלק מהנכסים

ירושה על פי דין אינה תמיד כל התמונה. סעיף 66(ב) לחוק הירושה קובע כי אם ציווה המוריש חלק מנכסיו, יינתן על אותו חלק צו קיום, ועל הנותר צו ירושה. כלומר, עיזבון אחד יכול להתחלק בין שני מסלולים: החלק שנזכר בצוואה מחולק לפי הצוואה, והחלק שלא נזכר מחולק לפי כללי הירושה על פי דין. סעיף 66(א) מסמיך את הרשם לענייני ירושה להצהיר על זכויות היורשים בירושה על פי דין על ידי צו ירושה, ובירושה על פי צוואה על ידי צו קיום. לכן מי שבודק מי יורש צריך לוודא תחילה אם קיימת צוואה כלשהי, גם אם היא מסדירה רק נכס אחד.

מתי בקשה לצו ירושה עוברת לבית המשפט

בדרך כלל הרשם לענייני ירושה הוא שמנפיק את הצו, אך לא תמיד. סעיף 67א(א) לחוק קובע כי בקשה לצו ירושה או לצו קיום שהוגשה לרשם תועבר לבית המשפט, בין היתר, כאשר הוגשה התנגדות לבקשה, כאשר המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה, או כאשר הרשם ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט. לפי סעיף 67א(ב), בקשה שהועברה כך נחשבת תובענה לפי סעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995. סעיף 67 קובע כי הרשם יקבע זמן שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדויות, וכל המעוניין בדבר רשאי להתנגד כל עוד לא ניתן הצו. התנגדות אחת מספיקה כדי להעביר את ההליך לבית המשפט.

חלוקת הנכסים בפועל: לפי שוויים ובהסכם או בצו

צו הירושה קובע מי היורשים, ואילו חלוקת הנכסים נעשית בשלב נפרד. סעיף 109(א) לחוק הירושה קובע כי נכסי העזבון יחולקו בין היורשים לפי שוויים בזמן החלוקה. לפי סעיף 109(ב), שבח הנכסים, פירותיהם ופחתם מיום מות המוריש ועד החלוקה הם של העזבון. סעיף 111(א) קובע כי באין הסכם בין היורשים יחולקו נכסי העזבון על פי צו בית המשפט, וסעיף 111(ב) קובע כי מנהל העזבון יביא לפני בית המשפט תכנית לחלוקת הנכסים. סעיף 78(א) מאפשר לבית המשפט למנות מנהל עזבון לפי בקשת מעונין בדבר. כך, יורשים שאינם מגיעים להסכמה אינם נותרים בלי מסלול: הם פונים לבית המשפט, והחלוקה נעשית לפי תכנית שמובאת לאישורו.

דירה או נכס שאינם ניתנים לחלוקה

כשעיזבון כולל דירה אחת ויורשים אחדים, השאלה המעשית היא מי מקבל אותה. סעיף 113(א) לחוק הירושה קובע כי נכס שאינו ניתן לחלוקה, וכן נכס שעל ידי חלוקה היה מאבד שיעור ניכר מערכו, יימסר ליורש המרבה במחירו, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק. הסכום שהציע אותו יורש נזקף על חשבון המגיע לו מן העזבון, ואם עלה על המגיע לו הוא משלם את העודף. לפי סעיף 113(ב), אם לא הסכים אף יורש לרכוש את הנכס, הוא יימכר ודמי המכר יחולקו. סעיף 113(ג) מאפשר לבית המשפט להורות על דרך המכירה ועל תנאי התשלום. סעיף 110(א) לחוק קובע כי נכסי העזבון יחולקו על פי הסכם בין היורשים או על פי צו בית המשפט, ולכן יורשים רשאים להסכים ביניהם על חלוקה אחרת.

שאלות נפוצות

מה קורה לעיזבון אם אין יורשים בכלל?

אם לא נמצאו יורשים בשלוש הקופות ואין בן זוג, העיזבון עובר למדינת ישראל (סעיף 17 לחוק הירושה). מצב זה נדיר, אך קיים בעיקר כשלמנוח לא היו קרובי משפחה ידועים. הרשם לענייני ירושה מנהל תהליך של חיפוש יורשים לפני שהעיזבון מועבר לרשות המדינה.

האם נכד יורש אם ילד של המנוח עדיין בחיים?

לא - כל עוד ילד של המנוח בחיים, נכדיו אינם יורשים ממנו ישירות. הנכד יורש רק אם הוריו נפטרו לפני הסב. חלקו של ילד שנפטר עובר ליורשיו הישירים לפי עיקרון הממשיך.

האם ניתן לוותר על חלק בירושה?

כן. יורש רשאי לוותר על חלקו בירושה לפי סעיף 6 לחוק הירושה (הסתלקות), ובמקרה כזה חלקו עובר ליורשים הבאים כאילו לא היה קיים. הוויתור חייב להיעשות בהצהרה פורמלית בפני רשם הירושות ואינו ניתן לביטול לאחר מכן.

מהו ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה?

צו ירושה מופק כאשר המנוח לא הותיר צוואה, וקובע את זהות היורשים על פי החוק. צו קיום צוואה מופק כאשר יש צוואה ומאשר את תקפותה והוראותיה. שני הצווים משמשים כמסמך הסמכה המאפשר ליורשים לפעול מול בנקים, רשם המקרקעין ורשויות נוספות.

ירושה על פי דין מספקת רשת ביטחון עבור עיזבונות שנותרו ללא צוואה, אך לעיתים אינה משקפת את רצון המנוח. הדרך לוודא שהעיזבון יחולק לפי רצונות אישיים מדויקים היא עריכת צוואה תקפה בחיים.

קראו גם: מנהל עיזבון: תפקיד, סמכויות ואחריות ביטול צוואה: כיצד ומתי ניתן לבטל

ראו גם: המדריך המלא לעריכת צוואה | מדריך: הגשת בקשה לצו ירושה אונליין

ירושה ועיזבון: ליווי משפטי בחלוקת ירושה

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

יש לכם שאלות בנושא?

אנחנו כאן לעזור. השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם לשיחת ייעוץ ראשונית.

צור קשר עכשיו