תצהיר הוא הצהרה של אדם בכתב על עובדות הידועות לו, המאומתת בפני גורם מוסמך ומשמשת ראיה בהליך משפטי. סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, קובע כי מקום שבו מותר או נדרש להוכיח דבר באמצעות תצהיר, יהיה התצהיר בכתב ראיה כשרה, ובלבד שהמצהיר הוזהר כי עליו להצהיר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים אם לא יעשה כן. התצהיר מאפשר להביא עובדות בפני בית המשפט בכתב, לעיתים במקום עדות בעל פה, ובכך מקנה להצהרה הכתובה מעמד ראייתי הדומה לעדות שנמסרה בשבועה.
מהו תצהיר ומתי הוא נדרש
התצהיר הוא כלי דיוני נפוץ המשמש להבאת עובדות בכתב, כשהמצהיר מאשר את אמיתותן תחת אזהרה. בהליך האזרחי משמש התצהיר במגוון הקשרים: כתצהיר התומך בבקשה שמגיש בעל דין, כתצהיר גילוי מסמכים המפרט את המסמכים שברשות הצד, וכן כעדות ראשית בתצהיר, שבמסגרתה מוגשת עדות העד בכתב וחקירתו הנגדית מתקיימת בבית המשפט. תצהיר נדרש גם כתמיכה בבקשות לסעדים זמניים, שם על המבקש לפרוס את התשתית העובדתית שעליה נשענת בקשתו. התצהיר צריך לכלול עובדות שהמצהיר יודע מידיעה אישית, ולא סברות, מסקנות משפטיות או עדות שמיעה, אלא אם צוין במפורש מקור הידיעה. הבחנה זו חשובה, משום שמשקלו הראייתי של תצהיר תלוי במידה רבה בכך שהוא מבוסס על ידיעה ישירה. תצהיר המנוסח כטענה כללית או כהבעת עמדה, ולא כתיאור עובדתי, עלול לאבד מערכו הראייתי. בחלק מסוגי ההליכים, כמו בקשות שונות בהליך האזרחי או הליכים המתנהלים בדרך של המרצת פתיחה, מחייבים כללי הפרוצדורה לתמוך את הטענות בתצהיר, כך שהיעדר תצהיר או תצהיר פגום עלול לפגוע בבקשה עצמה. מסיבה זו התצהיר אינו מסמך טכני נלווה, אלא לב התשתית העובדתית שעליה נשען ההליך.
מי מוסמך לאמת תצהיר
אימות התצהיר נעשה בפני גורם שהוסמך לכך בחוק, שתפקידו להזהיר את המצהיר ולאשר את החתימה. סעיף 15 לפקודת הראיות מונה בין המוסמכים לכך שופט, דיין בבית דין דתי, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטים ותובעים, עורך דין, ראש רשות מקומית, וכן גורמים נוספים שקבע שר המשפטים. בפועל, אימות תצהיר בפני עורך דין הוא הדרך השכיחה ביותר. בנוסף, נוטריון מוסמך לקבל ולאשר תצהיר מכוח סעיף 7 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, ואישורו של נוטריון מהווה, לפי סעיף 19 לאותו חוק, ראיה מספקת בהליך משפטי בלא צורך בראיה נוספת. תפקיד מאמת התצהיר אינו טכני בלבד: עליו לוודא שהמצהיר מבין את תוכן ההצהרה ואת משמעות האזהרה בדבר חובת האמת. אימות תקין הוא תנאי לכך שהתצהיר יתקבל כראיה כשרה, ולכן יש חשיבות לכך שהוא ייערך כדין ובפני גורם מוסמך. המצהיר נדרש להתייצב באופן אישי בפני מאמת התצהיר, ואינו יכול לשלוח אחר במקומו או לחתום מרחוק בלא אימות. כאשר המצהיר אינו דובר את שפת התצהיר, יש לוודא שתוכנו תורגם והוסבר לו טרם החתימה, כדי שההצהרה תשקף באמת את ידיעתו.
האחריות על מסירת תצהיר כוזב
מכיוון שהתצהיר מחליף שבועה או עדות, הדין מתייחס בחומרה למסירת תצהיר שאינו אמת. סעיף 16 לפקודת הראיות משווה תצהיר שנעשה לפי הפקודה לשבועה לעניין העונש. בהתאם, סעיף 239 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, קובע כי מי שמוסר ביודעין תצהיר כוזב בפני גורם המוסמך לקבלו, דינו מאסר עד שלוש שנים. משמעות הדבר היא שהצהרה בכתב אינה עניין של מה בכך, וכי אחריות המצהיר על תוכן הצהרתו היא אחריות ממשית שיש לה גם היבט פלילי. מעבר לחשיפה הפלילית, תצהיר שהתברר כלא מהימן עלול לפגוע באמינות המצהיר בעיני בית המשפט ולהשליך על מכלול טענותיו. לכן ראוי לנסח תצהיר בזהירות, לכלול בו רק עובדות מדויקות שהמצהיר עומד מאחוריהן, ולהימנע מהגזמות או מניסוחים שאינם משקפים במדויק את הידוע למצהיר.
שאלות נפוצות
האם תצהיר חייב להיות מאומת על ידי עורך דין?
לא רק על ידי עורך דין. סעיף 15 לפקודת הראיות מונה גורמים מוסמכים נוספים, כמו שופט, דיין, תובע וראש רשות מקומית. עם זאת, אימות בפני עורך דין או נוטריון הוא הנפוץ ביותר בפרקטיקה.
מה קורה אם מתברר שתצהיר אינו אמת?
מסירת תצהיר כוזב ביודעין היא עבירה פלילית לפי סעיף 239 לחוק העונשין, שדינה מאסר עד שלוש שנים. בנוסף, תצהיר שאינו מהימן עלול לפגוע באמינות המצהיר ובמשקל טענותיו בהליך.
האם אפשר להגיש עדות בכתב במקום עדות בעל פה?
בהליך האזרחי נהוגה עדות ראשית בתצהיר, שבמסגרתה מוגשת עדות העד בכתב. עם זאת, הצד שכנגד רשאי לחקור את המצהיר בחקירה נגדית בבית המשפט על האמור בתצהירו.
מה צריך לכלול תצהיר?
תצהיר צריך לכלול עובדות שהמצהיר יודע מידיעה אישית, בניסוח ברור ומדויק. יש להימנע מהכללת סברות, מסקנות משפטיות או עדות שמיעה, אלא אם צוין מקור הידיעה במפורש.
מהו ההבדל בין אימות תצהיר אצל עורך דין לבין אישור נוטריוני?
שניהם מאמתים את זהות המצהיר ואת החתימה תחת אזהרה. אישור נוטריוני נהנה ממעמד ראייתי מיוחד לפי סעיף 19 לחוק הנוטריונים, המקנה לו תוקף של ראיה מספקת בהליך משפטי בלא צורך בראיה נוספת.
התצהיר הוא כלי מרכזי בהבאת עובדות בפני בית המשפט, אך עוצמתו נובעת מהאחריות הנלווית לו. הקפדה על אימות כדין, על ניסוח עובדתי מדויק ועל אמירת אמת היא שמעניקה לתצהיר את מעמדו כראיה, ומגנה על המצהיר מפני החשיפה הכרוכה בהצהרה בלתי נכונה. מי שנדרש למסור תצהיר עושה נכון אם הוא קורא אותו במלואו, מוודא שכל עובדה נכונה ומדויקת, ומבקש הבהרה בכל מקום שאינו ברור לו לפני שהוא חותם.