עילת תביעה בגין רשלנות מקצועית של עורך דין קמה כאשר עורך הדין סטה מרמת המיומנות והזהירות שעורך דין סביר היה נוקט, וכתוצאה מכך נגרם ללקוח נזק. אין די בכך שהתוצאה של ההליך לא הייתה לשביעות רצון הלקוח; יש להראות שעורך הדין התרשל בפועל, שהתרשלות זו היא שגרמה לנזק, ושניתן לכמת את הנזק. התביעה נשענת על עוולת הרשלנות שבדיני הנזיקין ועל חובות האמון והמיומנות שחוק לשכת עורכי הדין מטיל על עורך הדין כלפי לקוחו.
מהי רשלנות מקצועית של עורך דין
רשלנות מקצועית היא הפרה של חובת הזהירות שחב בעל מקצוע כלפי מי שנעזר בשירותיו. עורך דין נדרש לפעול ברמת המיומנות, הבקיאות והזהירות המקובלת בקרב עורכי דין סבירים באותו תחום עיסוק. אמת המידה אינה חוכמה שבדיעבד ואינה מחייבת את עורך הדין להשיג את התוצאה הטובה ביותר האפשרית, אלא לנהל את עניינו של הלקוח בשקידה סבירה ובנאמנות. טעות שבשיקול דעת מקצועי, שנעשתה לאחר בחינה עניינית של החלופות, אינה בהכרח רשלנות. לעומת זאת, מחדל בסיסי, כגון החמצת מועד דיוני, אי בדיקה של עובדה מהותית או ניסוח רשלני של מסמך, עשוי לעלות כדי הפרת חובת הזהירות. ההבחנה בין טעות מותרת לבין התרשלות היא לב הדיון בתביעות מסוג זה.
יסודות עילת התביעה
כדי לבסס תביעה יש להוכיח ארבעה יסודות מצטברים. הראשון הוא קיומה של חובת זהירות, הנובעת מעצם היחסים שבין עורך הדין ללקוח. השני הוא הפרת החובה, כלומר סטייה מרמת ההתנהגות של עורך דין סביר. השלישי הוא נזק ממשי שנגרם ללקוח, בין נזק כספי ובין אובדן זכות או סיכוי. הרביעי הוא קשר סיבתי, כלומר שההתרשלות היא שגרמה לנזק, ולא גורם חיצוני שאינו תלוי בעורך הדין. נטל ההוכחה מוטל על הלקוח התובע, ולרוב יידרשו ראיות ולעיתים חוות דעת מקצועית התומכת בטענה שההתנהלות חרגה מן הסביר. היעדר אחד היסודות, ובעיקר היעדר קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק, מוביל לדחיית התביעה.
דוגמאות נפוצות לרשלנות מקצועית
בין המקרים השכיחים ניתן למנות החמצת מועד להגשת תביעה או ערעור, שגרמה להתיישנות או לאובדן זכות הערעור; ניסוח רשלני של חוזה או של צוואה, שהותיר פרצה או פגם צורני; אי בדיקה של מצב זכויות בנכס לפני עסקה; והיעדר אימות מספק של זהות הצדדים או של חתימתם על מסמך מהותי. דוגמה נוספת היא ניגוד עניינים שבו עורך הדין מייצג שני צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים בלא גילוי וקבלת הסכמה, או מתן ייעוץ שאינו נשען על בדיקת הדין הרלוונטי. לא כל אחד מן המקרים הללו יוכר בהכרח כרשלנות, והדבר תלוי בשאלה אם עורך דין סביר היה נוהג אחרת בנסיבות העניין ואם ההתנהלות היא שהובילה לנזק.
הוכחת הנזק: התביעה שבתוך התביעה
קושי מרכזי בתביעות רשלנות נגד עורך דין הוא הוכחת הנזק והקשר הסיבתי. כאשר הטענה היא שהתרשלות מנעה מהלקוח לזכות בהליך, על בית המשפט לבחון מה היה סיכוי ההצלחה של אותו הליך אלמלא ההתרשלות. בחינה זו מכונה לעיתים התביעה שבתוך התביעה, משום שהיא מחייבת לברר את סיכויי התביעה המקורית כדי לאמוד את הנזק. אם הסיכוי המקורי היה נמוך ממילא, הנזק בגין ההתרשלות עשוי להיות מוגבל, אף אם עורך הדין אכן טעה. במקרים המתאימים מפצים בתי המשפט על אובדן סיכוי, בהתאם להערכת הסבירות שההליך היה מסתיים בתוצאה טובה יותר. משכך, הערכת שווי התביעה מחייבת ניתוח משפטי של המקרה הבסיסי ולא רק הצבעה על טעות.
חובת הנאמנות, החיסיון והמישור המשמעתי
לצד חובת הזהירות חב עורך הדין חובת נאמנות ומסירות ללקוחו, ובכלל זה חובת סודיות. סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, קובע כי דברים ומסמכים שהוחלפו בין הלקוח לעורך הדין ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי לא יגלה אותם עורך הדין, אלא אם הלקוח ויתר על החיסיון. הפרת חובות אלה עשויה לבסס אחריות אזרחית, אך היא נבחנת גם במישור המשמעתי. חשוב להבחין בין שני מסלולים: תלונה משמעתית ללשכת עורכי הדין עשויה להוביל לצעדים משמעתיים נגד עורך הדין, אך היא אינה מקנה ללקוח פיצוי כספי. כדי לקבל פיצוי על הנזק יש להגיש תביעה אזרחית נפרדת. תקופת ההתיישנות לתביעה אזרחית היא ככלל שבע שנים לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, ומועד תחילתה תלוי במועד היווצרות עילת התביעה והתגלות הנזק.
שאלות נפוצות
האם כל טעות של עורך דין היא רשלנות?
לא. טעות שבשיקול דעת מקצועי, שנעשתה לאחר בחינה עניינית של החלופות, אינה בהכרח רשלנות. רק סטייה מרמת המיומנות והזהירות של עורך דין סביר, שגרמה נזק, מבססת עילת תביעה.
מה צריך להוכיח כדי לזכות בתביעה?
יש להוכיח קיום חובת זהירות, הפרתה, נזק ממשי וקשר סיבתי בין ההפרה לנזק. בהיעדר אחד היסודות, ובעיקר בהיעדר קשר סיבתי, התביעה נדחית.
האם תלונה ללשכת עורכי הדין מזכה בפיצוי?
לא. תלונה משמעתית עשויה להוביל לצעדים משמעתיים נגד עורך הדין, אך אינה מקנה פיצוי כספי. לשם פיצוי יש להגיש תביעה אזרחית נפרדת.
תוך כמה זמן ניתן להגיש תביעה?
תקופת ההתיישנות הכללית היא שבע שנים לפי חוק ההתיישנות, ומועד תחילתה נגזר ממועד היווצרות עילת התביעה והתגלות הנזק. עיכוב בהגשת התביעה עלול לחסום אותה.
תביעת רשלנות מקצועית נגד עורך דין היא הליך מורכב, המחייב הוכחה של סטייה מאמת מידה מקצועית ושל קשר סיבתי לנזק, ולעיתים גם ניתוח של ההליך המקורי כדי לאמוד את שוויו. בשל כך, בחינה מוקדמת של סיכויי התביעה, לרבות קבלת חוות דעת מקצועית, חשובה בטרם פתיחת הליך.