פסק הדין דן בערעור על ביטול צו ירושה שנסמך על חוות דעת גנאולוגית, שהצדדים הסכימו כי תשמש חוות דעת מטעם בית המשפט, ובבקשות להגשת ראיות חדשות בערעור.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין עמ"ש 40966-10-25 ג.ק. ואח' נ' ב.ג. (המנוח) ואח'. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. השופטים: עינת רביד (אב"ד), נפתלי שילה, יחזקאל אליהו.. פסק הדין ניתן ביום י"ד במרחשוון תשפ"ז, 25 באוקטובר 2026.
טענות הצדדים
המערערות ערערו על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, שביטל את צו הירושה שניתן לטובתן וקבע שיורשי המנוח הם יורשי שלושת דודיו. טענות המערערות: - חוות דעת גנאולוגית שאינה נתמכת בתצהירים מידיעה אישית אינה מספיקה למתן צו ירושה או לביטולו. - התביעה הוגשה בשיהוי ובלי שהתקיימו תנאי סעיף 72 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965. הדבר נכון במיוחד למשיבים 4-6, שהצטרפו בשלב הסיכומים. - המומחה הודיע שמחקרו לא נערך כחוות דעת לבית המשפט. - הקשר בין שניים מהדודים לבין אם המנוח אינו מבוסס, והממצא על הדוד השלישי נשען על מידע מהאינטרנט. - ההוצאות שנפסקו כבדות מדי. טענות המשיבים: - הצדדים הסכימו שמחקר המומחה ישמש חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, והמערערות ויתרו על חקירתו. - חוות הדעת נשענת על מסמכים רבים שנבדקו והוצלבו. - ערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאי עובדה. - המערערות פעלו בחוסר תום לב.
השאלה המשפטית
האם יש להתערב בקביעת בית המשפט לענייני משפחה, שביטל את צו הירושה על סמך חוות דעת של גנאולוג שהוסכם שתשמש חוות דעת מטעם בית המשפט. ובנוסף, האם יש להתיר הגשת ראיות חדשות בערעור.
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט דחה את הערעור מהנימוקים הבאים:
1. בית המשפט קבע כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים, שהם תומכים במסקנה המשפטית ואין בפסק הדין טעות שבחוק. לכן אושרה תוצאתו לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
2. בית המשפט קבע כי הצדדים הסכימו שהמחקר ישמש חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, והמערערות ויתרו על חקירתו. לפי ע"א 8693/08, ערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאים שנסמכו על חוות דעת כזו, אלא בפגם ניכר, ולא נמצא פגם כזה.
3. בית המשפט קבע כי אין חובה להוכיח את הרכב המשפחה בתצהירים. בחלוף השנים "שקידה סבירה" היא בדיקת ארכיונים ומסמכים, ומשקלם עולה על משקל התצהירים שהסתמכו על דברי ההורים והסבים. כך לפי ע"א 9694/01.
4. בית המשפט קבע כי הנטל האזרחי, מעל 50%, הוּכח באמצעות מסקנות המומחה.
5. בית המשפט קבע כי בערעור הקודם הוסכם שהתיק יושב לבחינת הרכב המשפחה, ולכן המערערות מושתקות מלטעון שיהוי ואי-עמידה בתנאי סעיף 72 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965.
6. בית המשפט דחה את בקשות הראיות הנוספות לפי תקנה 144 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. לא הוסבר מדוע לא הוגשו המסמכים בשנים הרבות, טענת סגירת הארכיון לא הוכחה, והמסמך אינו משנה את המסקנות. עוד נקבע לפי סעיף 8(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, כי משמונה מומחה מטעם בית המשפט, אין בעל דין רשאי להביא עדות מומחה נוספת מטעמו ללא רשות. בית המשפט הוסיף כי המומחה שמטעם המערערות אינו אובייקטיבי, שכן נשכר על ידן והוא מכיר אותן.
7. בית המשפט קבע לפי תקנה 136(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, כי כל מי שהיה בעל דין בערכאה הקודמת הוא משיב בערעור.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
ערעור: נדחה
בקשה לצירוף ראיה נוספת ובקשה לצירוף חוות דעת חדשה: נדחו
בקשה למתן הוראות: נדחתה
תוצאת פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה: אושרה
הוצאות משפט: 20,000 ₪ על המערערות לכל אחת מארבע קבוצות המשיבים: 1-2, 3, 4-6 ו-7
הערובה שהפקידו המערערות: תועבר בחלקים שווים לכל קבוצה, על חשבון ההוצאות
לעיון בתחום: ירושה
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.

