פסק הדין עוסק בתביעת אם למזונות קטין בן שלוש, שאביו אינו מקיים עמו זמני שהות, ובכלל זה בדמי מדור, בדמי טיפול ובהוצאות חינוך ורפואה חריגות.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין בתלה"מ 17266-06-23 התובעת נ' הנתבע. בית משפט לענייני משפחה בחדרה, כבוד השופטת עינת גלעד משולם. פסק הדין ניתן ביום י"ט חשוון תשפ"ו, 10 נובמבר 2025.
טענות הצדדים
האם עתרה בכתב התביעה לדמי מזונות בסך 2,750 ₪, לדמי מדור והחזקתו בסך 700 ₪, לדמי טיפול בסך 950 ₪ ולמחצית מההוצאות החינוכיות והרפואיות החריגות. בסיכומיה ביקשה להגדיל את המזונות ל-2,200 ₪ ללא החזקת מדור, לחייב את האב ב-70% מההוצאות החריגות ולקבוע חיוב מדור של 20% כל עוד הוריה מתגוררים עמה ו-30% לאחר מכן, בתקרת שכירות של 5,000 ₪. לדבריה, האב אינו מקיים זמני שהות, ושכרו ופוטנציאל השתכרותו כספר עומדים על כ-15,000 ₪, בין השאר לנוכח הפקדות מזומן בחשבונו.
לעומת זאת, האב טען כי הכנסתו כ-4,500 ₪ לחודש, כי הוא משלם משכנתה של 4,200 ₪ וכי אין לו הכנסה פנויה. הוא הציע לשלם 1,200 ₪ עד גיל שש ו-700 ₪ לאחר מכן, וביקש לבטל את חיוב המדור ולהורות על השבת סכומים ששילם בגינו. לטענתו, האם מתגוררת עם הוריה ועם שני ילדים מנישואים קודמים, ושכר הדירה משולם בפועל מכספי שכירות שהוריה מקבלים מקבלן בפרויקט פינוי בינוי. עוד טען כי הכנסותיה של האם גדלו והגיעו ל-10,000 ₪.
השאלה המשפטית
מהו היקף חיוב האב במזונות קטין בן שלוש שאינו שוהה אצלו כלל, וכן בדמי מדור, בדמי טיפול ובהוצאות חינוך ורפואה חריגות, לפי הכנסות הצדדים וצרכי הקטין.
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט הכריע ברכיבי המזונות על יסוד הנימוקים הבאים:
א. החובה במזונות מתחת לגיל שש: לפי סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הדין האישי החל עליו. הצדדים יהודים, ולכן חל הדין העברי. הקטין מתחת לגיל שש, ולכן חבות האב בצרכיו ההכרחיים אבסולוטית, ובית המשפט ציין כי הלכת בע"מ 919/15 אינה חלה ביחס לילדים מתחת לגיל שש.
ב. צרכי הקטין: בית המשפט קבע כי האם לא צירפה אסמכתאות התומכות בסכומים שנתבעו ולא הוכיחה שהקטין זקוק לצרכים החורגים מהמקובל, ולכן העמיד את צרכי הקטין על 1,600 ₪.
ג. מדור הקטין: בית המשפט קבע כי האב לא הוכיח שאין לאם הוצאות מדור בפועל, וכי סיוע הוריה של האם אינו פוטר אותו מחובתו לשאת במדור הקטין. לנוכח מגורי שני ילדיה האחרים של האם עמה, הועמד החיוב על 20% עד תקרת שכירות, ובשל חששות האב החיוב מותנה בהצגת הסכם שכירות עדכני על שם האם ובאסמכתאות לתשלום בפועל.
ד. הכנסות הצדדים: בית המשפט העריך את פוטנציאל ההכנסה של האב ב-11,000 ₪ לחודש ואת הכנסתה של האם, לרבות פוטנציאל השתכרותה, ב-6,434 ₪. לאחר ניכוי ההוצאות נקבע יחס ההכנסות הפנויות על 79% לאב לעומת 21% לאם, ובשים לב ליחס ההכנסות נקבעה חלוקת ההוצאות החריגות של 60% לאב ו-40% לאם.
ה. המזונות מגיל שש: בית המשפט קבע כי הנוסחה לחישוב המזונות היא כלי עזר בלבד. מאחר שהאם נושאת לבדה בנטל גידול הקטין ולאב אין זמני שהות, נקבעו מזונות של 1,400 ₪ כולל החזקת מדור גם לאחר גיל שש.
ו. דמי טיפול: בית המשפט קבע כי נטל גידול הקטין מוטל כולו על האם, ותוך התחשבות בסיוע הוריה בגידולו פסק דמי טיפול לתקופה קצובה.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
מזונות עד גיל שש: 1,400 ₪ לחודש מהאב לאם, ממועד מתן פסק הדין
מדור: 20% עד תקרת שכירות של 4,000 ₪ לאחר קיזוז הסיוע במדור, בכפוף להצגת הסכם שכירות עדכני ואסמכתאות תשלום
מזונות מגיל שש ועד גיל 18 או סיום הלימודים התיכוניים, לפי המאוחר: 1,400 ₪ כולל החזקת מדור, ובנוסף מדור כאמור
מתום תקופה זו ועד סיום השירות הצבאי או הלאומי או גיל 21, לפי המאוחר: שליש מהסכום הנקוב
דמי טיפול: 380 ₪ עד גיל שש ו-200 ₪ מגיל שש עד גיל עשר
הוצאות חינוך ורפואה חריגות: 60% האב ו-40% האם
עתירת האב להשבת תשלומי מדור: נדחתה
הוצאות: אין צו להוצאות
לעיון בתחום: מזונות ילדים
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.

