בקשה דחופה במעמד צד אחד לצו עיכוב יציאה מן הארץ, שנועדה להבטיח את חיוב המזונות של קטין, עוד בטרם הוגשה תביעת מזונות.
החלטה
פרטי הערכאה
החלטה בתלה"מ 9919-11-26 פלונית נ' אלמוני. בית משפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, כב' הרשם הבכיר אסף אבני. ההחלטה ניתנה ביום א' כסלו תשפ"ז, 11 נובמבר 2026.
טענות הצדדים
המבקשת הגישה בקשה דחופה במעמד צד אחד לצו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המשיב, כדי להבטיח את מזונות בנם הקטין המשותף, יליד 2025, המתגורר עמה. לטענתה, המשיב שלח הודעות טקסט ובהן הודיע כי בכוונתו לנסוע לחו"ל "לתקופה", שם מתגוררת משפחתו, וכי "אי אפשר לדעת מתי" ישוב. עוד הודיע כי ישלח את המזונות "בהעברה משם". הצדדים נישאו בשנת 2022 וחיים בנפרד. טיוטת הסכם גירושין מיום 25.08.2026 לא נחתמה. המבקשת צירפה נסח רישום מרוכז מיום 03.11.2026. לפיו המשיב אינו הבעלים הרשום של דירתו, ורשומות לטובתו הערת אזהרה והערת אזהרה לרישום משכנתה. לטענתה אלו זכויות חוזיות, ממונפות ומשועבדות. היא העריכה את חיוב המזונות העתידי בלפחות 612,000 ₪, ובתוספת שליש מהמזונות בשירות הצבאי (36,000 ₪) בסך 648,000 ₪, לפי 3,000 ₪ לחודש. לדבריה עיקול על הדירה אינו חלופה מספקת. היא הוסיפה כי הסעד נדרש לפני הגשת התביעה, כי הצורך בו נולד ימים ספורים קודם לכן, וכי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014 מאפשר סעדים דחופים בתקופת עיכוב ההליכים. לחלופין הסכימה לעיקול זמני על זכויות המשיב בדירה, ולהפחתת הערובה בהתאם.
השאלה המשפטית
האם המבקשת הוכיחה חשש ממשי שהמשיב עומד לצאת מן הארץ לתקופה ממושכת או לצמיתות, באופן שיכביד על ביצוע פסק דין במזונות הקטין, ולכן יש להורות על עיכוב יציאתו, עוד בטרם הוגשה תביעת המזונות.
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט דחה את הבקשה משלושה נימוקים:
1. לפי תקנה 124(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, ובהתאם להלכה ברמ"ש 52280-09-24, נדרש חשש ממשי ומבוסס לעזיבה לתקופה ממושכת. בית המשפט קבע כי הרף לא הושג. ההודעות אינן נושאות תאריך, וההתכתבות חלקית. המשיב כתב כי הוא "חוזר אחרי חודש וחצי", והתכתובת מעידה על תקשורת שוטפת לטובת הקטין. בית המשפט קבע עוד כי מגורי משפחת המשיב בחו"ל לא הוכחו דיו.
2. לפי תקנה 124(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, ותקנה 35 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020, נדרשת הכבדה על ביצוע פסק הדין. לפי תקנה 95(ד)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, חל עקרון המידתיות. בית המשפט קבע כי למשיב זכויות בדירה במרכז הארץ בעלת שווי שוק משמעותי, וכי ניתן להיפרע ממנה, ולכן עיקול זמני פוגע פחות.
3. לפי תקנה 95(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, בית המשפט קבע כי לא הוכחה דחיפות למתן סעד זמני לפני הגשת התביעה. לא הוכחה מניעה להגישה לאחר סיום עיכוב ההליכים והליך יישוב הסכסוך ביום 2.9.26. זהו נימוק עצמאי נוסף לדחייה.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
הבקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ: נדחתה
לעיון בתחום: מזונות ילדים
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.
קראו גם: מחיקת חוות דעת של מומחה שנפטר והגשת חוות דעת רשות ערעור על זמני שהות ומזונות זמניים

