הוצאת חוות דעת מומחה לדין זר שהוגשה ללא היתר

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה בקשת רשות ערעור על החלטה להוציא מתיק בית המשפט לענייני משפחה חוות דעת מומחה לדין זר שהוגשה ללא היתר.

החלטה

פרטי הערכאה

החלטה ברמ"ש 88134-06-26 נ.א. נ' נ.א.. בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים, כבוד השופט נמרוד פלקס. ההחלטה ניתנה ביום ג' חשוון תשפ"ז, 14 אוקטובר 2026.

טענות הצדדים

הצדדים הם בני זוג לשעבר המנהלים תביעה רכושית לאיזון משאבים, ובכלל זה זכויות בנכסי מקרקעין ברשות הפלסטינית. בית המשפט לענייני משפחה הורה להוציא מתיק בית המשפט חוות דעת מומחה לדין הזר (הדין הפלסטיני) שהגישה המבקשת ללא היתר. הוא דחה את בקשתה לזמן את המומחה לחקירה או לשמיעתו כעד רגיל, ודחה את טענתה כי היא רשאית להביא מומחה מטעמה בלי לבקש מינוי מומחה מטעם בית המשפט. המבקשת טענה כי ההחלטה חוסמת את יכולתה להוכיח רכיב מהותי בתביעתה ופוגעת בה פגיעה דיונית חמורה שאינה ניתנת לתיקון. לטענתה, סעיף 8(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 ותקנה 25 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 אינם חלים על מומחה לדין זר. היא הסבירה כי דין זר הוא עובדה הטעונה הוכחה באמצעות מומחה מטעם הצדדים, ואינו "מומחה בענייני משפחה". עוד טענה כי משמונו רק שמאי ואקטואר, נפתחה לה הדרך להגיש חוות דעת מטעמה. המשיב טען כי יש לדחות את הבקשה על הסף, משום שהיא מכוונת נגד החלטה דיונית מובהקת המסורה לשיקול דעת הערכאה הדיונית. לטענתו, המבקשת הגישה את חוות הדעת ללא היתר, נמנעה משיתוף פעולה עם המומחים שמונו ולא שילמה את שכרם. לפנים משורת הדין הסכים המשיב לזימון מומחה מטעמה לדין הזר לעדות בלבד, בלי שימוש בחוות הדעת בכתב ובכפוף לזכותו להביא ראיות לסתור.

השאלה המשפטית

האם יש להתיר ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה להוציא חוות דעת מומחה לדין זר שהוגשה ללא היתר ולדחות את זימון המומחה, או שהחלטה כזו היא החלטה דיונית שערכאת הערעור אינה מתערבת בה.

מה נקבע

חלק א - נימוקי ההכרעה

בית המשפט דחה את הבקשה מחמישה נימוקים:

1. בית המשפט קבע כי החלטה על מינוי מומחה ועל אופן ניהול ההליך היא החלטה דיונית מובהקת, המסורה לשיקול דעת הערכאה הדיונית. ערכאת הערעור מתערבת בה רק במקרים חריגים, והמקרה הזה אינו כזה (רע"א 846/24, רע"א 632/23, רע"א 3691/23). הסמכות להכריע בבקשה נשענת על תקנה 138(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 ועל תקנה 48 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020.

2. סעיף 8(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 ותקנה 25 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) מסדירים באופן רחב את סמכות המינוי בענייני משפחה, לרבות הוכחת דין זר. אין טעם להבחין בין מומחה לדין זר למומחה אחר, כי שניהם מעידים עדות סברה, שאינה קבילה אלא באמצעות מומחה (רע"א 7731/04). המבקשת לא ביקשה מינוי מומחה לדין זר, ולכן לא היה מקום שתגיש חוות דעת ללא היתר מראש.

3. בית המשפט קבע כי מינוי שמאי ואקטואר בלבד אינו פותח מסלול עוקף להגשת ראיות ללא רשות. סדרי הדין בבית המשפט לענייני משפחה נועדו למנוע מלחמות מומחים יקרות.

4. בית המשפט קבע כי כשקיימת בפני בעל דין דרך לפנות לערכאה הדיונית, יש להעדיף אותה על פני בקשת רשות ערעור (בע"מ 37112-07-25).

5. בית המשפט לא קיבל את הצעת המשיב לשמוע את המומחה כעד רגיל. חוות דעת מומחה היא עדות סברה, ואילו עד רגיל מעיד על עובדות שהוא יודע. אותו טעם חל על הטענות בדבר מינוי שמאי מקרקעין, שגם הן נוגעות למינוי מומחים.

חלק ב - סעדים והכרעות נוספות

בקשת רשות הערעור: נדחתה

המשך הדרך: פתוחה בפני המבקשת האפשרות לפנות לבית משפט קמא בבקשה מסודרת למינוי מומחה לדין הזר או מומחה אחר, בכפוף לשיקול דעת הערכאה הדיונית

הצעת המשיב לשמוע את המומחה כעד רגיל: לא התקבלה

הוצאות: 5,000 ₪ מהמבקשת למשיב

אופן תשלום ההוצאות: מתוך העירבון שהפקידה המבקשת, והיתרה תוחזר לה

לעיון בתחום: דיני משפחה

מאת: עו"ד אלי קשתי | משרד עו"ד קשתי

הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.