המבקש והמשיבה לא היו נשואים זל"ז, ובמהלך מערכת היחסים ביניהם נולד בנם הקטין. בין הצדדים מתנהלים הליכים רבים בבית המשפט לענייני משפחה, והמבקש הגיש ארבע בקשות רשות ערעור על החלטות זמניות שניתנו בהם.
החלטה
פרטי הערכאה
החלטה ברע 1648/07 (מאוחדת עם ברע 1649/07, ברע 2437/07 וברע 2495/07). בית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו, כבוד השופטת יהודית שטופמן. ההחלטה ניתנה ביום כ"ה בניסן, תשס"ח, 30 באפריל 2008.
טענות הצדדים
המבקש טען כי בית המשפט לענייני משפחה טעה כשביטל את ההחלטה על בדיקת מסוגלות הורית, כשהותיר את הגבלות המפגש בין הקטין להוריו של המבקש וכשהורה לו לשתף פעולה עם פקידת סעד חדשה. לטענתו, החלפת פקידת הסעד נעשתה משיקולים זרים וללא שימוע, והוא מופלה לרעה לעומת המשיבה. עוד טען כי היה על בית המשפט ליתן פסק דין בהעדר הגנה בתביעת המשמורת ובתביעה לשינוי השם לפי תקנות סדר הדין האזרחי, ובפרט נוכח התנהגות המשיבה. לדבריו, המשיבה הפרה את הסדרי הראיה ולא שיתפה פעולה עם פקידת הסעד. כן טען כי בית המשפט טעה כשקבע שצו עיכוב יציאה מהארץ קיים.
המשיבה טענה כי המבקש חזר בו בסיכומיו מהדרישה לחייבה להיבדק, וכי היא אינה מתנגדת לבדיקה אך אינה יכולה לשאת בעלותה. לטענתה, הגבלות המפגש בוטלו וההחלטות הנתקפות אינן רלוונטיות עוד. שיתוף הפעולה עם פקידת הסעד נדרש לבדיקת טובת הקטין, והחלפתה נתונה לשיקול דעת המחלקה לשירותים חברתיים. עוד טענה כי בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לסטות מהתקנות, וכי העברת משמורת ושינוי שם מחייבים בדיקת טובת הקטין. כתב ההגנה בתביעת שינוי השם הוגש באיחור ואושר בדיעבד.
השאלה המשפטית
האם יש מקום ליתן רשות ערעור על ההחלטות הזמניות של בית המשפט לענייני משפחה, ובפרט על דחיית הבקשות ליתן פסק דין בהעדר הגנה בתביעת המשמורת ובתביעה לשינוי שם.
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט דחה את ארבע בקשות רשות הערעור משבעה נימוקים:
א. התערבות מצומצמת בהחלטות זמניות: בית המשפט קבע כי לפי הלכה פסוקה (ע"א 342/83, רע"א 324/88 ור"ע 32/87) ערכאת ערעור מתערבת במשורה בהחלטות זמניות, מפני שהן ניתנות לפרק זמן קצר, עתידות להשתנות וניתנות בטרם הוכרעה התביעה לגופה. על אחת כמה וכמה כך במשפט המשפחה, שבו שיקול הדעת של הערכאה הראשונה רחב. בית המשפט קבע עוד כי חלק מההחלטות כבר שונו על ידי בית המשפט לענייני משפחה, חלקן לשביעות רצון המבקש, ואינן רלוונטיות עוד.
ב. בדיקת מסוגלות הורית: המבקש חזר בו בסיכומיו מהטענה וקיבל כי לא ניתן לחייב את המשיבה להיבדק. בית המשפט קבע כי בנסיבות אלה אין ערך לבדיקת מסוגלות הורית להורה אחד בלבד, וכי בית המשפט לענייני משפחה רשאי להחליט גם בלעדיה. הטענות על משמעות סירובה של המשיבה לבדיקה מקומן בבית המשפט לענייני משפחה.
ג. הגבלות המפגש ושעת ההחזרה: בית המשפט קבע כי הצו שנתקף הוחלף בצו חדש ואינו רלוונטי עוד, וכי תקיפת הצו החדש מקומה בבית המשפט לענייני משפחה. הטענה בעניין שעת החזרת הקטין נזנחה, לאחר שהשעה הוקדמה.
ד. שיתוף פעולה עם פקידת הסעד: בית המשפט קבע כי בסמכות בית המשפט לענייני משפחה להורות לצדדים לשתף פעולה עם גורם מטפל, להבדיל מכפיית שיתוף הפעולה, וכי ההחלטה אם לפעול לפי ההוראה נתונה למבקש. הטענות על החלפת פקידת הסעד מקומן בערר לפני ועדת ערר של לשכת הסעד לפי חוק שירותי הסעד, תשי"ח-1958.
ה. פסק דין בהעדר הגנה בתביעת המשמורת: ההוראה בתקנות סדר הדין האזרחי בדבר פסק דין בהעדר הגנה אינה מחייבת מתן פסק דין אוטומטי, ובמקרים מיוחדים התובע נדרש להוכיח את תביעתו. לפי תקנות סדר הדין האזרחי, ולפי סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, בית המשפט לענייני משפחה רשאי לסטות מהוראות התקנות ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק. בית המשפט אימץ את קביעת בר"ע 84/96 כי בית משפט לענייני משפחה אינו חייב לנהוג לפי ההוראה האמורה, והוסיף כי הכרעה במשמורת קטין כבדת משקל וראוי שתינתן על בסיס מידע מלא ככל האפשר, על סמך טיעוני שני הצדדים. עוד קבע כי אין להתעלם מתביעת המשמורת שהגישה המשיבה קודם לכן, רק מפני שלא הוגש כתב הגנה בתביעת המבקש.
ו. פסק דין בהעדר הגנה בתביעה לשינוי שם: בית המשפט קבע כי לפי ההלכה אין להתעלם מכתב הגנה שהוגש באיחור, וכי התובע אינו זוכה בדרך כלל בפסק דין בהעדר הגנה בנסיבות אלה. מחדל הנתבע נשקל לעניין ההוצאות. כתב ההגנה עמד בפני בית המשפט לענייני משפחה במועד שבו החליט. בית המשפט קבע עוד כי שינוי שם הוא שינוי מהותי בעל השפעה ארוכת טווח על הקטין, ולכן אין לעשותו בהעדר הגנה ובלי בדיקת טובת הקטין, לרבות הזמנת תסקיר.
ז. בקשה לעיכוב יציאה מהארץ: בית המשפט קבע כי הטענות בעניין צו עיכוב היציאה מהארץ לא מוצו בבית המשפט לענייני משפחה, ולכן אין מקום לדון בהן בערכאת הערעור.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
בקשות רשות הערעור (ארבע): נדחו
בקשה לעיכוב יציאת הקטין מהארץ: נדחתה. אם לדעת בית המשפט לענייני משפחה הוצא צו, על המבקש להגיש צו פורמלי לחתימתו; אם לא הוצא צו, רשאי המבקש לעתור שם בבקשה להוצאתו, לאחר שימציא צו פורמלי בדבר עיכוב היציאה
הוצאות ושכר טרחת עורך דין: 20,000 ₪ בתוספת מע"מ, מהמבקש למשיבה
לעיון בתחום: דיני משפחה
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.

