פסק דין בתביעה קטנה שעסקה בשאלה על איזו משתי חברות ביטוח חלה החבות בגין נזק צנרת ורטיבות בדירה, כשהדירה בוטחה ברצף ביטוחי אצל שתיהן.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין ת"ק 83735-02-26 בורשטיין נ' ליברה חברה לביטוח בע"מ ואח'. בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו, כבוד הרשמת הבכירה נעמה ניר. פסק הדין ניתן ביום ד' כסלו תשפ"ז, 14 נובמבר 2026.
טענות הצדדים
התובע הגיש תביעה כספית על סך של ₪ 20,000 בגין נזקי צנרת ורטיבות בדירתו, שהייתה מבוטחת ברצף ביטוחי אצל שתי חברות ביטוח. תקופת הביטוח אצל הנתבעת 2 הסתיימה ביום 30/09/2025, ותקופת הביטוח אצל הנתבעת 1 החלה ביום 01/10/2025. כל חברה סירבה לשאת בנזק וטענה כי מועד התרחשותו או גילויו חל בתקופת הכיסוי של האחרת. לטענת התובע, הרצף הביטוחי נועד להבטיח כיסוי מהיר, ואי-לקיחת האחריות אילצה אותו להתמודד עם סחבת ממושכת ולתקן באופן פרטי. הוא טען לעלות תיקון של 4050 ₪ +מע"מ, לעוגמת נפש, להמתנות טלפוניות ולפיצוי לשוכר על אי יכולת להשתמש בשירותים במשך חצי שנה. הנתבעת 1 טענה כי התובע פעל בכוונת מרמה והפר את סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, משניסה להשית עליה נזקים שהתרחשו חודשים לפני תחילת הפוליסה אצלה. הנתבעת 2 טענה כי מקרה הביטוח התגלה לראשונה ביום 15/10/2025, לאחר תום תקופת הביטוח אצלה. היא הפנתה להגדרת מקרה ביטוח בסעיף 5.2 לחוברת הפוליסה כנזק "שהתגלה לראשונה במהלך תקופת הביטוח". שתי הנתבעות טענו כי הנזק הנתבע מופרז ואינו מנומק. הנתבעת 2 הוסיפה כי נזקי התובע הם 4,779 ₪ בלבד, וכי החזירה לו את עלות הניאגרה לפנים משורת הדין. בסיכומיה טענה כי לא ניתן לה יומה בבית המשפט, משנדחתה בקשת נציגה לחקור את השוכר בחקירה נגדית.
השאלה המשפטית
מתי התגלה לראשונה נזק הרטיבות בדירה, ועל איזו מבין שתי חברות הביטוח שבין פוליסותיהן התקיים רצף ביטוחי חלה החבות לכסותו.
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט קיבל את התביעה נגד הנתבעת 2 ודחה אותה נגד הנתבעת 1, בארבעה נימוקים:
1. בית המשפט קבע כי הנזק התגלה באוגוסט 2025, בתקופת הביטוח של הנתבעת 2, ועל כן חלה עליה החבות לפי הגדרת מקרה ביטוח בסעיף 5.2 לחוברת הפוליסה שלה. השוכר הבחין ברטיבות באוגוסט 2025, והתמונות מיום 4 לאוגוסט 2025 וההקלטה שהושמעה באולם הראו סימני רטיבות וכי השוכר התריע כבר אז על החמרה ועל ריח.
2. בית המשפט קבע כי עדות השוכר מהימנה ומוצקה. עדותו נתמכה בהתכתבות בזמן אמת, ריענון זכרונו הצליח משעומת עמה, ואין לו עניין בהליך משום שאינו מתגורר עוד בדירה.
3. בית המשפט קבע כי מקור הנזק הוא סדק במיכל ההדחה, שהחל חודשים רבים לפני כניסת הפוליסה של הנתבעת 1 לתוקף. קביעה זו נשענה על התמונות, ההתכתבויות וצילום טרמי של המאתר, והמומחה מטעם הנתבעת 1 תמך אף הוא במועד הנזילה. לפיכך נדחתה התביעה נגדה.
4. בית המשפט דחה את טענת הנתבעת 2 כי לא ניתן לה יומה בבית המשפט. הוא קבע כי בתביעות קטנות אין לצדדים זכות קנויה לחקירה נגדית, בהתאם לספרם של טל חבקין ויגאל נמרודי, התביעה הקטנה (2017). בית המשפט עצמו חקר את השוכר חקירה מקיפה, בהסכמת הצדדים ובהיוועדות חזותית.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
התביעה נגד הנתבעת 2: התקבלה בחלקה
התביעה נגד הנתבעת 1: נדחתה
סכום כולל לתובע מהנתבעת 2, בגין עלות התיקון, עוגמת נפש וביטול זמן: 8,000 ₪, בצירוף ריבית שקלית כחוק
הוצאות הנתבעת 1, על הנתבעת 2: 1000 ₪ הוצאות משפט
שכר המומחה מטעם הנתבעת 1, על הנתבעת 2: 1200 +מע"מ
הוצאות התובע, על הנתבעת 2: 2000 ש"ח
לעיון בתחום: משפט אזרחי מסחרי
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.

