הסתלקות מירושה: ויתור על חלק בעיזבון

הסתלקות מירושה היא ויתור של יורש על חלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, לאחר פטירת המוריש. סעיף 6 לחוק הירושה, התשכ״ה-1965, מאפשר ליורש להודיע בכתב לרשם לענייני ירושה על הסתלקות, כל עוד העיזבון טרם חולק. מי שהסתלק רואים אותו כאילו לא היה יורש מלכתחילה, וחלקו עובר ליורשים האחרים על פי דין או על פי הצוואה.

מה זו הסתלקות ומתי ניתן להסתלק

ההסתלקות אפשרית רק בחלון זמן מוגדר: לאחר מות המוריש, וכל עוד העיזבון לא חולק בין היורשים. אין אפשרות לוותר על ירושה עתידית של אדם שעודנו בחיים. סעיף 8(א) לחוק הירושה קובע במפורש כי הסכם בדבר ירושתו של אדם, וכן ויתור על ירושתו, שנעשו בחייו של אותו אדם - בטלים. משמעות הדבר היא שלא ניתן להחתים בן משפחה בעודו בחיים על ויתור על עיזבונו העתידי. ההסתלקות נעשית בהודעה בכתב המוגשת לרשם לענייני ירושה, ובמסגרת של סכסוך העניין עשוי להתברר בבית המשפט לענייני משפחה. היורש רשאי להסתלק מכל חלקו או רק מחלק ממנו, וכן מכספים או מנכס מסוים לפי העניין. הסתלקות של קטין או של מי שהוכרז פסול-דין טעונה אישור של בית המשפט, כדי להבטיח שהוויתור עולה בקנה אחד עם טובתו.

הסתלקות כללית מול הסתלקות לטובת קרוב

החוק מבחין בין שני סוגי הסתלקות. בהסתלקות כללית, היורש מוותר על חלקו בלא לכוונו לאדם מסוים, וחלקו מתחלק בין שאר היורשים כאילו לא היה יורש מלכתחילה. כך, למשל, חלקו של ילד שהסתלק עשוי לעבור לצאצאיו. לצד זאת, סעיף 6(ב) לחוק מאפשר הסתלקות מכוונת, אך רק לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש. לא ניתן להסתלק לטובת אדם אחר, כמו ידיד או קרוב רחוק. ניסיון להעביר חלק בעיזבון לגורם שאינו נמנה עם רשימה זו אינו הסתלקות, אלא מהלך אחר של העברת זכות או מתנה, בעל השלכות משפטיות ומיסויות שונות. ההבחנה חשובה, משום שהסתלקות אמיתית פועלת למפרע: היורש נחשב כמי שמעולם לא ירש, ולא כמי שקיבל את החלק ואז העבירו הלאה.

השלכות ושיקולים לפני הסתלקות

ההסתלקות היא פעולה שאין לחזור ממנה, ולכן היא מחייבת שיקול מוקדם. מאחר שהמסתלק נחשב כאילו לא ירש, אין הוא נוטל את החלק ואף אינו נושא בחבות הצמודה לו במסגרת העיזבון. אנשים בוחרים להסתלק ממגוון טעמים: הסדרה מוסכמת של חלוקת העיזבון בתוך המשפחה, רצון להעביר את החלק לדור הצעיר, או שיקולים כלכליים כאשר העיזבון עמוס בחובות. חשוב להבחין בין הסתלקות לבין מכירה או המחאה של חלק בירושה. במכירה או המחאה היורש קיבל תחילה את הזכות ואז העבירה, ולכך עשויות להיות תוצאות מס שונות. בישראל אין מס ירושה, אך פעולות בנכסי העיזבון, כמו מכירת דירה שהתקבלה בירושה, עשויות בעתיד להקים אירועי מס נפרדים. משום כך מומלץ לבחון את מלוא ההשלכות טרם ההחלטה.

שאלות נפוצות

עד מתי אפשר להסתלק מירושה?

לאחר פטירת המוריש, וכל עוד העיזבון לא חולק בין היורשים (סעיף 6 לחוק הירושה). לאחר חלוקת העיזבון לא ניתן עוד להסתלק.

האם אפשר לוותר על ירושה לפני פטירת המוריש?

לא. סעיף 8(א) לחוק הירושה קובע כי ויתור על ירושתו של אדם, שנעשה בחייו, בטל. לא ניתן לחייב אדם בוויתור על עיזבון עתידי של קרוב שעודנו בחיים.

לטובת מי אפשר להסתלק?

ניתן להסתלק הסתלקות כללית, שאז החלק מתחלק בין שאר היורשים, או הסתלקות מכוונת לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש בלבד (סעיף 6(ב)). הסתלקות לטובת אדם אחר אינה אפשרית.

האם ניתן לחזור מהסתלקות?

ככלל, לא. ההסתלקות היא פעולה סופית, ולכן יש לשקול אותה היטב מראש. הסתלקות של קטין או פסול-דין אף טעונה אישור בית המשפט.

האם הסתלקות פוטרת מחובות העיזבון?

מי שהסתלק אינו נוטל את החלק, ולכן אינו זוכה בו ואינו נושא בחבות הצמודה לו. יש לזכור כי בכל מקרה אחריות היורשים לחובות העיזבון מוגבלת לנכסי העיזבון, ואינה חבות אישית (סעיף 126 לחוק הירושה).

ההסתלקות מירושה היא כלי המאפשר ליורש לעצב מחדש את חלוקת העיזבון, בין מטעמים משפחתיים ובין מטעמים כלכליים. מאחר שמדובר בפעולה בלתי הפיכה בעלת השלכות על שאר היורשים, היכרות מוקדמת עם התנאים והמגבלות שבחוק מאפשרת קבלת החלטה מושכלת ומדויקת.

קראו גם: אחריות יורשים לחובות העיזבון: מה הדין כשירות משפטית לצוואה: מתי היא נפסלת