הסכם ממון: מה זה, למה צריך, ואיך עורכים
הסכם ממון הוא חוזה משפטי שבני זוג יכולים לערוך לפני הנישואין או לאחריהם, ושמסדיר את חלוקת הרכוש ביניהם. החוק הישראלי קובע הסדר ברירת מחדל לחלוקת נכסים בעת פירוד, אך מאפשר לצדדים לסטות ממנו בהסכם שקיבל אישור שיפוטי. הסכם ממון נותן לבני הזוג שליטה על מה שיקרה לנכסיהם, בלי להשאיר את ההכרעה לדין הכללי.
המסגרת החוקית
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, קובע את הסדר ברירת המחדל לחלוקת רכוש בין נשואים. ההסדר, שמוכר בשם "הסדר איזון משאבים", מגדיר שבעת גירושין כל אחד מהצדדים זכאי למחצית ההפרש בין שווי הנכסים שצבר הצד השני לשווי נכסיו הוא. החישוב מתייחס לנכסים שנצברו במשך שנות הנישואין, לא לנכסים שכל צד הביא אתו.
הסכם ממון מאפשר לצדדים לקבוע כללים שונים לחלוקת רכושם. הם יכולים לקבוע שנכסים שהביאו לנישואין יישארו בבעלות בלעדית של כל אחד, להחריג נכסים ספציפיים מהאיזון, לקבוע חלוקה שאינה שווה, ולהסדיר תרחישים מיוחדים כמו ירושה, עסק משפחתי, או חובות מהעבר.
תנאי הכרחי לתוקפו של ההסכם הוא אישור שיפוטי. סעיף 2 לחוק יחסי ממון קובע שהסכם ממון טעון אישור של בית משפט לענייני משפחה או של בית דין רבני. בית המשפט בוחן שכל אחד מהצדדים הבין את ההסכם ואת משמעויותיו, ושהחתימה נעשתה מרצון חופשי. ללא אישור זה, ההסכם אינו תקף על פי הדין, ויחולו הסדרי ברירת המחדל שבחוק.
מן הפסיקה: סמכות לאשר הסכם ממון לבני זוג שאינם ידועים בציבור
מתי עורכים הסכם ממון
בני זוג יכולים לערוך הסכם ממון בשתי תקופות: לפני הנישואין ואחריהם, כל עוד הם נשואים.
הסכם שנחתם לפני הנישואין נכנס לתוקף עם כינון הנישואין. הוא מתאים במיוחד כאשר לאחד הצדדים יש נכסים משמעותיים שנצברו לפני הנישואין. דירה שנרכשה לפני קשר הזוגיות, עסק שנבנה לאורך שנים, חיסכון ממושך, ציפייה לירושה - כל אלה יכולים להיות מוגדרים בצורה ברורה שמונעת אי-הבנות בעתיד.
הסכם שנחתם במהלך הנישואין אפשרי בכל שלב. פעמים רבות בני זוג פונים לעריכתו כאשר חל שינוי כלכלי משמעותי: קבלת ירושה, הקמת עסק, רכישת נדל"ן, או כל אירוע שמייצר נכסים חדשים שלא הוסדרו.
הדרישות הפורמליות זהות בשני המצבים. ההסכם חייב להיות בכתב, שני הצדדים חייבים לחתום עליו, והוא חייב לעבור אישור שיפוטי. לא ניתן להסתפק בהסכמה בעל-פה, גם אם שני הצדדים מסכימים לה לחלוטין ורואים עצמם מחויבים אליה.
מה הסכם ממון יכול להסדיר
הסכם ממון יכול להתייחס לכל נכס פיננסי שרלוונטי לצדדים. נדל"ן הוא הנושא הנפוץ ביותר - אם דירה הובאה לנישואין על ידי אחד הצדדים, ניתן לקבוע בהסכם שהיא תישאר בבעלותו הבלעדית גם לאחר שנות נישואין ארוכות. נכסים פיננסיים כמו חסכונות, פיקדונות, תיקי השקעות וזכויות פנסיוניות גם הם יכולים להיות מוגדרים בצורה מפורשת.
כאשר אחד הצדדים הוא בעל עסק, הסכם ממון יכול להגדיר את מעמד העסק ואת חלקו של הצד השני בו. ירושות ומתנות שיתקבלו במהלך הנישואין - ניתן לקבוע שיישארו נכסיו הבלעדיים של מי שקיבל אותן. חובות קיימים ועתידיים הם תחום נוסף שרבים בוחרים להסדיר במסגרת ההסכם.
גמישות גבוהה היא מהות הכלי. שני צדדים שמגיעים לנישואין עם רקע שונה, נכסים שונים, ומצב כלכלי שונה יכולים לעצב הסכם שמשקף בדיוק את ההסכמה שלהם, ולא את מה שחוק כללי קובע עבורם.
דרכי האישור של הסכם ממון ומתי כל מסלול תקף
הסכם ממון טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני הנישואין והגירושין של בני הזוג, וכך גם כל שינוי בהסכם. האישור אינו טכני: הוא ניתן רק לאחר שהערכאה נוכחה שבני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.
לצד מסלול האישור השיפוטי קיימים שני מסלולים נוספים, ושניהם מוגבלים בזמן. בהסכם שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם, אימות של רושם הנישואין יכול לבוא במקום אישור בית המשפט או בית הדין. בהסכם שנכרת לפני הנישואין בלבד, ניתן גם אימות בידי נוטריון לפי חוק הנוטריונים, ובלבד שהנוטריון נוכח שבני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו.
ההבחנה הזו היא אחת הנקודות שבהן נופלות טעויות. מסלול הנוטריון פתוח להסכם שנכרת לפני הנישואין. הסכם שנערך לאחר הנישואין אינו יכול להסתמך עליו, וטעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי. הרחבה בנושא: אימות ההסכם בפני נוטריון.
מקרה נוסף שבו קיים אישור תקף הוא הסכם בין בני הזוג שאושר בפסק דין להתרת נישואין על ידי בית הדין. דינו של הסכם כזה כדין הסכם ממון שאושר.
מה החוק דורש מהמסמך עצמו
הדרישה הצורנית הבסיסית קצרה: הסכם בין בני זוג המסדיר את יחסי הממון שביניהם, וכן שינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב. אין מסלול של הסכמה בעל פה, ואין מסלול של הבנה משתמעת מהתנהגות הצדדים לאורך שנים.
מעבר לכתב, המסמך צריך לעמוד במבחן שהערכאה המאשרת עורכת: שבני הזוג הבינו את משמעות ההסכם ואת תוצאותיו, ושההסכמה ניתנה מרצון חופשי. משמעות הדבר מבחינה מעשית היא שניסוח שאינו ברור לצד אחד מהצדדים אינו משרת איש, גם אם הוא חתום.
נקודה שמקבלת פחות תשומת לב: החוק עצמו מכיר בהסכמה בכתב על נכסים שלא יאוזנו בין בני הזוג, ומחריג אותם מהאיזון. כלומר עצם קיומו של ההסכם אינו מספיק. מה שקובע הוא מה נכתב בו במפורש. מה חשוב להסדיר לפני החתונה נוגע בדיוק לשאלה הזו.
אם ההסכם אושר וברצון הצדדים לשנותו בהמשך, השינוי כפוף לאותן שתי דרישות: בכתב, ובאישור. הסכם שאושר אינו מסמך שניתן לעדכן בהסכמה שבעל פה. לעילות שבהן מבקשים לבטל הסכם שכבר אושר יש דיון נפרד: עילות לביטול הסכם שאושר.
נכסים שאינם נכנסים לאיזון
נקודת המוצא של החוק רחבה מכפי שנהוג לחשוב. עצם כריתת הנישואין או קיומם אינם פוגעים בקניינם של בני הזוג, אינם מקנים לאחד מהם זכויות בנכסי השני, ואינם מטילים עליו אחריות לחובות השני. הנישואין כשלעצמם אינם מעבירים בעלות.
ההסדר שחל בהיעדר הסכם קובע שעם התרת הנישואין או פקיעתם עקב מוות, כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג. שלוש קבוצות מוחרגות מהחישוב: נכסים שהיו לבני הזוג ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין; גימלה מהמוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו בשל נזק גוף או מוות; ונכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.
בכיוון ההפוך, המונח כלל נכסי בני הזוג רחב וכולל גם זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות. אלה נכנסים לאיזון גם כשאינם נזילים ביום הפירוד.
לצורך ביצוע האיזון שמים את נכסי כל אחד מבני הזוג בניכוי החובות הקשורים לנכסים הניתנים לאיזון, ובן הזוג שנכסיו עולים על נכסי השני חייב לתת לשני מחצית ההפרש, בעין או בכסף. הניכוי הזה הוא הסיבה שדירה עם משכנתא אינה נספרת לפי שוויה המלא. הרחבה: דירת מגורים ומשכנתא בהסכם.
מתי בית המשפט סוטה מאיזון שווה
איזון מחצה על מחצה הוא ברירת המחדל, לא כלל נוקשה. בנסיבות מיוחדות, לבקשת אחד מבני הזוג, רשאי בית המשפט לקבוע נכסים נוספים שלא יאוזנו, לקבוע יחס איזון שאינו מחצה על מחצה ובכלל זה להתחשב בכושר ההשתכרות העתידי, לקבוע את השווי לפי מועד קודם למועד האיזון, או לאזן לפי הנכסים שהיו בידי הצדדים במועד קודם שיקבע.
בהחלטתו מתחשב בית המשפט בנסיבות הכלכליות ובטובת ילדים קטינים, ופועל למנוע פגיעה בפרנסה סבירה, בתפקוד תאגיד, בזכויות סוציאליות וברווחת הילדים. השיקול בדבר תפקוד תאגיד הוא הרלוונטי ביותר כאשר אחד הצדדים הוא בעל עסק ומעמד החברה עומד על הפרק.
קיים גם מנגנון שנועד למקרה שבו נכס הוברח. נכס שהוצא מרשות בן זוג בכוונה לסכל את זכות בן הזוג השני, וכן נכס שניתן במתנה למעט מתנות הנהוגות בנסיבות, רשאי בית המשפט לראותו כאילו הוא עדיין של אותו בן זוג לצורך האיזון.
על מי חוק יחסי ממון חל
שאלת התחולה קודמת לכל דיון בתוכן ההסכם. הוראות הפרק השני של החוק, ובכללן הסדר איזון המשאבים, אינן חלות על בני זוג שנישאו זה לזה לפני תחילת החוק, כלומר לפני 1.1.1974. מי שנישאו קודם לכן נמצאים במסגרת משפטית אחרת.
בהקשר בין לאומי, על יחסי הממון בין בני זוג חל חוק מושבם בשעת עריכת הנישואין, ואולם רשאים הם בהסכם לקבוע ולשנות יחסים אלה בהתאם לחוק מושבם בשעת עשיית ההסכם. לזוגות שנישאו בחו"ל או שעברו ארצות במהלך הנישואין זו נקודת פתיחה שיש לברר לפני הניסוח.
זוגות שאינם נשואים נמצאים במסגרת נפרדת שאינה נגזרת מהאמור לעיל, ויש לה דיון משלה: זוגות שאינם נשואים. לשאלות של ליווי בפועל, ובכלל זה מרכיבי העלות של ההליך, ראו את ליווי משפטי בעריכת ההסכם.
שאלות נפוצות
מה קורה כלכלית אם לא ערכנו הסכם ממון?
בהיעדר הסכם ממון בתוקף, הדין הקובע הוא הסדר איזון המשאבים שבחוק יחסי ממון, תשל"ג-1973. לפי הסדר זה, בעת פירוד כל צד זכאי למחצית ההפרש בין שווי הנכסים שנצברו על ידיו לשווי הנכסים שנצברו על ידי בן זוגו במשך שנות הנישואין. מדובר באיזון ערכי, לא בחלוקה פיזית של כל נכס ונכס.
האם הסכם ממון שנחתם לפני שנים רבות עדיין תקף?
הסכם שנחתם כדין ואושר שיפוטית שומר על תוקפו לאורך כל שנות הנישואין. הוא אינו פג תוקף עם חלוף הזמן. הדרך לשנות אותו היא בהסכמה של שני הצדדים ועריכת הסכם חדש, שגם הוא יצטרך אישור שיפוטי. הסכם שנחתם אי-פעם ללא אישור בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני לא היה תקף מלכתחילה.
האם ניתן לשנות הסכם ממון קיים?
כן. בני זוג יכולים לשנות הסכם קיים בכל עת שבה שניהם מסכימים לכך. השינוי מצריך עריכת מסמך חדש בכתב, חתימת שני הצדדים, ואישור שיפוטי בדיוק כפי שנדרש להסכם המקורי. שינוי חד-צדדי שנעשה ללא הסכמת הצד השני אינו מוכר בדין.
האם ניתן לכלול בהסכם גם נכסים שעדיין לא קיימים?
כן. הסכם ממון יכול להתייחס הן לנכסים קיימים ביום חתימתו והן לנכסים שיירכשו בעתיד. ניסוח שמכסה תרחישים עתידיים כמו ירושות צפויות, עסקים שייפתחו, או נכסים שיירכשו הוא חלק מהותי מהסכם שנועד לפעול לאורך שנות נישואין רבות.
מה ההבדל בין הסכם ממון לצוואה?
הסכם ממון מסדיר את החלוקה הכלכלית בין בני הזוג, בדרך כלל לנוכח תרחיש של פרידה בחיים. צוואה מסדירה מה יקרה לנכסיו של אדם לאחר פטירתו ולמי הם יועברו. שני המסמכים פועלים במישורים שונים ואינם מחליפים זה את זה. בהקשרים של תכנון לטווח ארוך, לעיתים קרובות רצוי לבחון את הצורך בשניהם.
הסכם ממון הוא כלי משפטי שמאפשר לבני זוג לתכנן מראש את הצד הכלכלי של חייהם המשותפים. המסגרת שחוק יחסי ממון, תשל"ג-1973, קובע היא נקודת ההתחלה, לא חוזה מחייב שאי-אפשר לשנות. הבנה של הכלים העומדים לרשות הצדדים, מה ניתן להסדיר, כיצד, ובאילו תנאים, היא הבסיס לכל דיון מושכל בנושא.
ראו גם: הסכם מייסדים: "הסכם ממון" לשותפות עסקית | מדריך רשם החברות: שירותים, הגשות וחיפוש מידע