הסכם הורות משותפת: תוכן ואישור בית המשפט

הסכם הורות משותפת הוא הסכם בין הורים המסדיר את חלוקת האחריות ההורית לילדיהם, ובכלל זה משמורת, מקום מגורים, הסדרי שהות וחלוקת ההוצאות. לפי סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב-1962, הורים החיים בנפרד רשאים להסכים ביניהם על הסדרים אלה, אך ההסכם, בכל הנוגע לילדים, טעון אישור של בית המשפט. בית המשפט בוחן את ההסכם לאור עקרון טובת הילד, ורשאי שלא לאשר סעיפים שאינם עולים בקנה אחד עם עיקרון זה.

מה כולל הסכם הורות משותפת

הסכם הורות משותפת מסדיר את מסגרת חייו של הילד לאחר שהוריו חיים בנפרד. בין הנושאים המרכזיים: האחריות ההורית והמשמורת, מקום מגוריו העיקרי של הילד, והסדרי השהות, כלומר חלוקת זמני השהות של הילד עם כל הורה בימי חול, בסופי שבוע, בחגים ובחופשות. ההסכם מתייחס גם לאופן קבלת ההחלטות המהותיות בחיי הילד, כמו חינוך, בריאות ומגורים, ולחלוקת ההוצאות, ובהן מזונות והוצאות חריגות של חינוך ורפואה. לצד אלה נהוג לכלול מנגנון ליישוב מחלוקות עתידיות, כדי לצמצם התדיינויות. חשוב לזכור ששני ההורים נותרים אפוטרופסים טבעיים של ילדיהם (סעיף 14 לחוק הכשרות), ולשניהם זכות וחובה לקשר עם הילד ולהשתתפות בגידולו, ללא תלות בזהות ההורה שאצלו מתגורר הילד באופן עיקרי.

מתי נדרש ההסכם ואישור בית המשפט

סעיף 24 לחוק הכשרות קובע כי הורים החיים בנפרד רשאים להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות, מי יחזיק בילד וכיצד יתקיים הקשר עם ההורה שאינו מחזיק. הסכם כזה טעון אישור בית המשפט, המעניק לו תוקף של פסק דין. האישור אינו פורמלי בלבד: בית המשפט בוחן את ההסכם לאור טובת הילד (סעיף 25), ורשאי שלא לאשר סעיף שאינו ראוי בעיניו. כך, למשל, בכל הנוגע למזונות הילדים, ההסכם נבחן על ידי בית המשפט, וזה רשאי שלא לאשר הסדר שאינו הולם, או לקבוע תנאים אחרים בהסכמת הצדדים. כאשר קיים הסכם מוכן בין ההורים, ניתן להגיש ישירות בקשה לאישורו, בלא הליך של יישוב סכסוך. לעומת זאת, כאשר יש מחלוקת פתוחה, ההליך מתחיל לרוב בבקשה ליישוב סכסוך ובפגישות מהו״ת ביחידת הסיוע.

עדיפות טובת הילד ושינוי ההסכם

עיקרון טובת הילד הוא עיקרון-על המלווה כל הסכם הורי, ומכוחו רשאי בית המשפט לבחון מחדש עניינים הנוגעים לילד גם לאחר אישור ההסכם, כאשר משתנות הנסיבות. הסדרי שהות, משמורת ומזונות אינם סופיים במובן זה שהם ניתנים לשינוי אם השתנה מצב שהצדיק את ההסדר המקורי. הדין מבקש להימנע מלכבול את טובת הילד להסכמות העבר של ההורים. באשר לחלוקת הזמן בין ההורים, חזקת הגיל הרך שבסעיף 25, המפנה ילדים עד גיל שש לאם בהיעדר סיבות מיוחדות, נותרה כתובה בחוק, אך בפועל הוחלשה מאוד, ובתי המשפט נוטים כיום לקבוע הסדרי שהות נרחבים ואף שוויוניים לאבות המבקשים מעורבות. ההכרעה בכל מקרה נעשית לפי נסיבותיו הפרטניות ולפי טובת הילד הספציפי.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין הסכם הורות משותפת להסכם גירושין?

הסכם הורות משותפת מתמקד בילדים: משמורת, מגורים, הסדרי שהות ומזונות. הסכם גירושין רחב יותר וכולל גם עניינים שבין בני הזוג, כמו חלוקת רכוש. הפרקים הנוגעים לילדים טעונים אישור בית המשפט לפי טובת הילד.

האם ההסכם מחייב אישור בית משפט?

כן, בכל הנוגע לילדים. סעיף 24 לחוק הכשרות מחייב אישור בית המשפט, המעניק להסכם תוקף של פסק דין ובוחן אותו לאור טובת הילד.

האם אפשר לקבוע מזונות ילדים בהסכם?

כן, אך ההסדר נבחן על ידי בית המשפט. הוא רשאי שלא לאשר הסדר מזונות שאינו הולם את טובת הילד, או לקבוע תנאים אחרים בהסכמת הצדדים.

מהם הסדרי שהות?

הסדרי שהות הם חלוקת זמני השהות של הילד עם כל אחד מההורים: ימי חול, סופי שבוע, חגים וחופשות. הם נועדו לשמור על קשר רציף ומשמעותי של הילד עם שני הוריו.

האם ניתן לשנות את ההסכם בעתיד?

כן. עניינים הנוגעים לילד, כמו הסדרי שהות ומזונות, ניתנים לבחינה מחדש בבית המשפט כאשר משתנות הנסיבות, וזאת מכוח עקרון טובת הילד.

הסכם הורות משותפת מאפשר להורים לעצב מסגרת מוסכמת ומסודרת לגידול ילדיהם לאחר פרידה, תוך צמצום מחלוקות עתידיות. מאחר שכל הנוגע לילדים כפוף לטובת הילד ולאישור בית המשפט, היכרות עם מרכיבי ההסכם ועם אופן בחינתו מסייעת להורים לנסח הסדר בר-קיימא המשרת את טובת ילדיהם.

קראו גם: כתובה: המעמד המשפטי והתשלום בגירושין רילוקיישן: הגירת ילדים לחו״ל וטובת הקטין