בית המשפט לענייני משפחה הוא ערכאה שיפוטית ייחודית שהוקמה בישראל על מנת לטפל בסכסוכי משפחה בצורה מרוכזת ומתמחה. כאשר מתעוררים סכסוכים בין בני זוג, הורים וילדים, או קרובי משפחה - בית המשפט למשפחה הוא המקום בו יוכרע הרוב המוחלט של ענייניהם.
אילו עניינים בסמכות בית המשפט לענייני משפחה
חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, קובע רשימה מפורטת של הנושאים שבסמכות הערכאה. הנושאים העיקריים כוללים: גירושין אזרחיים, פירוק שיתוף בנכסי בני הזוג (חלוקת רכוש), משמורת ילדים וזמני שהייה, מזונות בני זוג ומזונות ילדים, אימוץ ילדים, הסכמי גירושין ואישורם, חינוך הילדים, קביעת מקום מגורים, והגבלות ממנות.
חשוב לדעת: ענייני גירושין בין יהודים (כריכת הגט עצמו) נדונים בבית הדין הרבני ולא בבית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, שאלות ממוניות (רכוש, מזונות) ניתן לניהל בשתי הערכאות, והמרוץ בין הצדדים להגשת תביעה ראשון עשוי לקבוע היכן ינוהל הדיון.
מן הפסיקה: דחיית בקשת אב לצו הגנה לקטין מפני האם
כיצד פותחים הליך בבית המשפט לענייני משפחה
פתיחת הליך מחייבת הגשת כתב תביעה או בקשה לבית המשפט. הצד המגיש (התובע) מציין את עובדות המקרה, הסעד המבוקש, ומצרף מסמכים תומכים. לאחר הגשה, הצד שכנגד מוזמן להגיש תגובה (כתב הגנה). בתביעות דחופות (כגון בקשת מזונות זמניים, צו הרחקה) ניתן לבקש צו זמני במהירות.
בתחילת ההליך, בית המשפט לרוב מפנה את הצדדים ליחידת הסיוע - גוף של עובדים סוציאליים ופסיכולוגים שבוחן את מצב המשפחה ומגיש המלצות לבית המשפט, במיוחד בכל הנוגע לילדים. יחידת הסיוע ממלאת תפקיד מרכזי בתיקי משמורת.
הגישור כחלופה לבית המשפט
רבים מהסכסוכים המשפחתיים נפתרים בגישור לפני שמגיעים לפסיקת בית משפט. גישור משפחתי הוא הליך וולונטרי שבו צד שלישי ניטרלי (המגשר) מסייע לצדדים להגיע להסכמה. יתרון הגישור הוא שהצדדים שולטים על התוצאה, ההליך סודי יחסית, מהיר יותר ולרוב זול יותר. הסכם גישור שמאושר על ידי בית המשפט מקבל תוקף של פסק דין.
מייצגים גם באזור: ניהול תיק בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, וכן עורך דין גירושין באזור המרכז.
סמכות מקומית: לאיזה בית משפט למשפחה פונים
בישראל פועלים בתי משפט לענייני משפחה בכל המחוזות. הסמכות המקומית נקבעת לרוב לפי מקום מגורי הנתבע, מקום מגורי הקטין, או מקום שהנכס הנדון בו. כאשר מדובר בסכסוך שנוגע לילדים, לרוב הסמכות תהיה לבית המשפט במחוז שבו מתגורר הקטין.
היכן מתקיימים הדיונים בפועל, מה הכתובת המעודכנת ולמה במסמכים של תיקים ותיקים עדיין מופיע שם אחר: איפה מתקיימים הדיונים ומה הכתובת היום.
בקשה ליישוב סכסוך: השלב שלפני הגשת תביעה
מי שמבקש לפתוח הליך בסכסוך משפחתי אינו מתחיל, בדרך כלל, בכתב תביעה. לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014, הצעד הראשון הוא בקשה ליישוב סכסוך, המוגשת ליחידת הסיוע. לאחר הגשתה, הצדדים מוזמנים לפגישות מידע, היכרות ותיאום (מהו"ת). סעיף 3(ב)(1) לחוק קובע ארבע פגישות, ויחידת הסיוע רשאית לקיים פחות לפי שיקול דעתה המקצועי. לפי סעיף 3(ב)(3), כל הפגישות מתקיימות בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ויחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה פעם אחת ב-15 ימים.
במקביל חל עיכוב הליכים. לפי סעיף 3(ה) לחוק, בתקופה של 60 ימים מיום הגשת הבקשה, ו-75 ימים אם תקופת הפגישות הוארכה, לא ניתן להגיש תובענה בעניין הסכסוך, למעט בקשה לסעד דחוף. אם לא הושג הסדר מוסכם, החוק מקנה לצד שהגיש ראשון את הבקשה זכות קדימה להגיש תובענה בתוך 15 ימים. כאשר בני הזוג כבר הגיעו להסכם, לא מגישים בקשה ליישוב סכסוך אלא בקשה לאישור ההסכם.
הרצאת פרטים ומסמכים שמצורפים לתובענה
תובענה בבית המשפט לענייני משפחה מלווה בטפסים שנועדו להציג לבית המשפט תמונה מלאה כבר בתחילת הדרך. לפי תקנה 12(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, לתובענה בין בני זוג, לרבות בקשה לאישור הסכם ביניהם, מצורף טופס הרצאת פרטים. בתביעה למזונות קובעת תקנה 12(ב) הרצאת פרטים ייעודית, והורה התובע מזונות קטין מצרף פירוט של הכנסותיו בשנים עשר החודשים שקדמו להגשת התביעה ושל השווי המשוער של נכסיו.
להרצאת הפרטים יש משקל ראייתי של ממש, לשני הצדדים. לפי אותה תקנה, בעל דין שלא מסר פרט שבתחום ידיעתו האישית, יראו אותו כמי שמודה בפרט שמסר בעל הדין שכנגד, ולא די בהכחשה סתמית. בעל דין שלא צירף מסמך שהיה עליו לצרף, לא יורשה, ככלל, להביא ראיות לפרטים שבמסמך, אלא אם בית המשפט התיר זאת מטעמים מיוחדים.
כיצד בית המשפט מנהל את ההליך: צמצום ההתדיינות וטובת הילד
בית המשפט לענייני משפחה פועל לפי עקרונות שונים במידה מסוימת מאלה של בית משפט אזרחי רגיל. תקנה 2(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה קובעת שבית המשפט אחראי על ניהול ההליך גם לשם צמצום ההתדיינות בין בני המשפחה, במטרה להגיע לסיום הסכסוך וליישובו בדרכי שלום אם ניתן. תקנה 2(ב) מוסיפה שלפני החלטה בעניינו של ילד, ישקול בית המשפט את טובתו, ובכלל זה את זכויותיו, צרכיו ורצונו, בהתחשב בגילו ובכשריו המתפתחים.
לפי תקנה 1 לתקנות, תקנות סדר הדין האזרחי חלות על ההליכים בשינויים המחויבים, אך בית המשפט רשאי לסטות מהן ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק. כלי מרכזי נוסף הוא מינוי מומחה: לפי תקנה 25(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה, בית המשפט רשאי, גם שלא בהסכמת הצדדים, למנות מומחה מטעמו מתוך רשימת המומחים, לאחר התייעצות עם בעלי הדין. לפי תקנה 25(ד) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה, המומחה מגיש את חוות דעתו בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום מינויו.
ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה
מועדי הערעור בהליכי משפחה קצרים מאלה של ההליך האזרחי הכללי, ותקנות בית המשפט לענייני משפחה גוברות בעניין זה על הכללים הכלליים. לפי תקנה 45(א) לתקנות, ערעור בזכות על פסק דין מוגש בתוך 45 ימים. לפי תקנה 45(ב), בקשת רשות לערער מוגשת בתוך 30 ימים, ולפי תקנה 45(ג), ערעור על החלטת רשם בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל מוגש בתוך 15 ימים.
ימי פגרת בתי המשפט אינם נמנים במניין מועדי הערעור בהליכי משפחה, כמו בהליך האזרחי הכללי. החריג היחיד הוא הליכי אימוץ, שבהם ימי הפגרה נמנים. מאחר שמדובר בשלושה מועדים שונים לשלושה סוגי החלטות, הסיווג הנכון של ההחלטה, פסק דין או החלטה אחרת, הוא שקובע איזה מועד חל.
התייצבות לדיון ולקדם משפט בבית המשפט לענייני משפחה
מי שמקבל הזמנה לדיון בבית המשפט לענייני משפחה שואל לעיתים אם חייבים להגיע בעצמם. תקנה 23(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, קובעת כי בדיון בתובענה, לרבות בקדם משפט, יתייצבו בעלי הדין, זולת אם בית המשפט הורה אחרת. אי התייצבות של בעל דין דינה כדין אי התייצבות לפי תקנות סדר הדין האזרחי. תקנה 23(ב) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה מוסיפה כי ההוראה אינה חלה על הליך שמתנהל לפי הסכם בין לאומי, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו. משמעות הדבר היא שההתייצבות האישית היא הכלל, גם בשלב קדם המשפט, ושפטור ממנה ניתן רק בהחלטה של בית המשפט.
כתב הגנה ופסק דין בהעדר הגנה
לאחר הגשת תביעה, הנתבע נדרש להגיב בכתב הגנה. תקנה 1 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה קובעת כי תקנות סדר הדין האזרחי חלות על הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בשינויים המחויבים לפי העניין, אלא אם נקבע אחרת בתקנות המשפחה. תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, קובעת כי נתבע שלא הגיש כתב הגנה בתוך המועד שנקבע לכך, או שכתב ההגנה נמחק, רשאי בית המשפט לדרוש מהתובע הוכחה מספקת של התביעה, כולה או מקצתה, או לתת פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד. לכן אי הגשת כתב הגנה במועד אינה עניין טכני: היא עלולה להביא להכרעה בלי שהנתבע השמיע את טענותיו. כשהמועד מתקרב וקיים קושי להגיש, יש לפעול מיד מול בית המשפט.
שמיעת הילד בהליכי משפחה
כשההליך נוגע לילד, נשאלת השאלה אם הילד עצמו יישמע. תקנה 49 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה קובעת כי בית המשפט הדן בתובענה הנוגעת לילד, במקרים שהתקנה מונה, ייתן לילד הזדמנות להביע את רגשותיו, דעותיו ורצונותיו, וייתן להם משקל ראוי בהחלטתו לפי גילו ולמידת בגרותו, אלא אם החליט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שהילד לא יישמע. לפי תקנה 51, בית המשפט ישמע ילד שגילו שש שנים לפחות, וילד צעיר יותר אם ראה לנכון, והילד יישמע בלא נוכחות הוריו או באי כוחם. תקנה 54 מאפשרת לילד לבחור להשמיע את דבריו לעובד יחידת הסיוע, שיעביר לבית המשפט תרשומת של הדברים ואת התרשמותו המקצועית. שמיעת הילד היא אפוא חלק מההליך, ולא עניין שנתון לרצון ההורים.
סעד זמני עד להכרעה בתיק
הליכי משפחה נמשכים זמן, ובינתיים נדרשים לעיתים הסדרים דחופים כמו מזונות או זמני שהות. תקנה 31 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה מבחינה בין סוגי סעד זמני. מטרתו של סעד זמני שעניינו מזונות זמניים לקטין, זמני שהות זמניים, או סעד זמני אחר בעניין קטין לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, היא להבטיח את טובתו של הקטין, את צרכיו ואת מימוש האחריות ההורית בתקופה הזמנית. מטרתו של סעד זמני שעניינו מזונות זמניים לבגיר היא להבטיח את צרכיו לפי הדין החל. תקנה 2(ב) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה מוסיפה כי לפני החלטה בעניינו של ילד ישקול בית המשפט את טובתו. כך נקבעים הסדרים זמניים בהתאם לאינטרס של הקטין, ולא רק על פי עמדת אחד ההורים.
ביצוע ההחלטה אחרי פסק הדין
גם לאחר שניתנה החלטה, נשאלת השאלה מי אחראי לביצועה. סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, קובע כי הליכי ביצוע בתובענה לאיזון משאבים בין בני זוג, בתובענה לפירוק שיתוף בנכס של בני זוג או בתובענה בענינו של קטין, למעט בענייני רכושו, יבוצעו על פי החלטת בית המשפט לענייני משפחה ובפיקוחו, זולת אם הורה בית המשפט על ביצועם באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. הסעיף מוסיף כי בית המשפט רשאי להורות על ביצוע בדרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין. ההסדר מעניק לבית המשפט שליטה בביצוע, כך שהמסלול הרגיל של לשכת ההוצאה לפועל הוא אפשרות ולא ברירת מחדל בסוגי התיקים האלה.
שאלות נפוצות
האם חייבים עורך דין בבית המשפט לענייני משפחה?
מבחינה חוקית אפשר להופיע ללא עורך דין, אך מומלץ מאוד להיות מיוצג. הליכים משפחתיים הם מורכבים, ומשפיעים על נכסים, ילדים ועתיד הצדדים. ייצוג משפטי מגביר משמעותית את הסיכוי להגנה על הזכויות.
כמה זמן נמשך הליך בבית המשפט למשפחה?
הדיון בנושאים פשוטים (אישור הסכם גירושין שכבר הוסכם) עשוי לקחת מספר שבועות. תיקים שנויים במחלוקת, כולל משמורת ורכוש, עשויים להימשך שנה ויותר. הגישור וגישות הסדר אחרות יכולות לקצר משמעותית את ההליך.
מה עושים אם בן הזוג לא מופיע לדיון?
בית המשפט יכול לדון בהיעדר הצד שכנגד ולתת פסק דין או החלטה גם אם הוא לא הופיע. על הצד הנוכח להוכיח שהצד השני קיבל הזמנה כדין. לא מומלץ להתעלם מהזמנה לדיון - הדבר עשוי לחזק את עמדת הצד שכנגד.
האם ניתן לבקש מזונות זמניים תוך זמן קצר?
כן. בית המשפט יכול לתת צו מזונות זמניים על בסיס הצגת ראיות ראשוניות, עוד לפני סיום ההליך המלא. בקשה למזונות זמניים מוגשת במסגרת כתב התביעה, ובית המשפט ישמע אותה בהקדם.
בית המשפט לענייני משפחה נועד לתת מענה מהיר, מקצועי ורגיש לאחד הסכסוכים הקשים ביותר שאדם יכול לעבור. הכרת הכלים ודרכי הפעולה שלו היא הצעד הראשון להגנה על הזכויות.
קראו גם: ערעור על פסיקת בית משפט - המדריך המלא מסמכים חשובים שצריך לשמור לאורך החיים

