טענות התובע: הסכם השכירות בין הצדדים הסתיים ביום 31.12.2023, והחל מיום 1.1.2024 הנתבעים מחזיקים בנכס שלא כדין. ביחס להסכם מיום 31.8.2025 שהציגו הנתבעים, נטען כי מדובר בטיוטה ובמשא ומתן בלבד שלא השתכלל לכדי חוזה מחייב, שכן חסרים בו פרטים מהותיים, הנתבעת אינה חתומה עליו, והנתבעים לא העמידו שטר חוב על סך 30,000 ₪ וערב כפי שנדרש.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין תפ"מ 72604-12-25 גידו נ' דיין ואח' (ניתן 07.05.2026). בית משפט השלום ברחובות, לפני כבוד השופטת רונית כהן.
טענות הצדדים
טענות התובע: הסכם השכירות בין הצדדים הסתיים ביום 31.12.2023, והחל מיום 1.1.2024 הנתבעים מחזיקים בנכס שלא כדין. ביחס להסכם מיום 31.8.2025 שהציגו הנתבעים, נטען כי מדובר בטיוטה ובמשא ומתן בלבד שלא השתכלל לכדי חוזה מחייב, שכן חסרים בו פרטים מהותיים, הנתבעת אינה חתומה עליו, והנתבעים לא העמידו שטר חוב על סך 30,000 ₪ וערב כפי שנדרש. טענות הנתבעים: הנתבעים שוכרים את הנכס מזה כ-30 שנים. ביום 31.8.2025 נחתם הסכם שכירות חדש בכתב ידו של התובע, המעגן את זכותם לשכור את הנכס עד לסוף שנת 2028, עם דמי שכירות בסך 6,200 ₪ בחודש. התובע הסתיר את קיומו של ההסכם בכתב התביעה. לטענתם, התובע ויתר על דרישת שטר החוב במעמד החתימה.
השאלה המשפטית
האם נשתכלל הסכם שכירות מחייב בין הצדדים ביום 31.8.2025, והאם הנתבעים מחזיקים במושכר שלא כדין?
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט דחה את התביעה לפינוי מושכר מארבעה נימוקים:
1. משמעות החתימה על ההסכם: התובע הודה בחקירתו כי חתם על ההסכם מיום 31.8.2025. על פי הפסיקה, חתימתו של אדם על מסמך מהווה אישור ועדות לכך שהבין את תוכנו ונתן הסכמתו לאמור בו. התובע לא הביא כל הוכחה חיצונית לסתירת חזקה זו ולטענה כי מדובר בטיוטה בלבד.
2. התנהגות בזמן אמת והסתרת ראיות: ממכתב התראה ששלח התובע ביום 07.10.2025 עולה כי בזמן אמת הוא עצמו סבר שנחתם הסכם מחייב. התובע בחר להסתיר את ההסכם המאוחר מכתב התביעה. הלכה היא כי בעל דין המסתיר ביודעין עובדות או מסמכים מהותיים, יסיק בית המשפט לחובתו כי החומר שהוסתר שולל את טענותיו ותומך בעמדת יריבו.
3. למעלה מן הצורך - פגמים נטענים בהסכם: בית המשפט דחה את טענות התובע לפגמים בהסכם. נקבע כי היעדר חתימת הנתבעת אינו פוגם בגמירות הדעת, שכן הנתבע פעל כשלוחה. כמו כן, התקבל הסבר הנתבעים לגבי תאריכי החתימה ומועדי התשלום.
4. סוגיית הבטוחות: הוכח כי התובע לא ויתר על מסירת שטר חוב וערב, אך הצדדים בחרו להתקשר בהסכם גם ללא הסדרת סוגיה זו במעמד החתימה. מאחר שעילת התביעה בכתב התביעה התבססה על היעדר הסכם (ולא על הפרתו עקב אי-מסירת בטוחות), ומשהוכח כי נחתם הסכם, דין התביעה להידחות.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
תוצאה: התביעה לפינוי מושכר נדחית.
הוצאות משפט: בית המשפט קבע כי אינו עושה צו להוצאות, נוכח יחסי השכירות ארוכי השנים בין הצדדים ובתקווה להמשך יחסים תקינים.
לעיון בתחום: מקרקעין
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.